נתן הנביא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

נתן הנביא פעל בתקופת המלכים דוד ושלמה, בימי טרום בית ראשון. הוא נטל חלק בהמלכת שלמה, יחד עם צדוק הכהן ובניהו בן יהוידע.

שתי נבואותיו הידועות נאמרו לדוד, ועסקו במישרין או בעקיפין בשלמה בנו, והן: דחיית בניית בית המקדש לימי בנו (שמואל ב', ז א-יז), והתוכחה לדוד על מעשה בת-שבע, ומשל כבשת הרש המפורסם, שנאמר בתוכחה זו (שם, יב א-יד). נתן אף העניק לשלמה את השם ידידיה, מיד לאחר לידתו (שם, יב כה).

בדברי הימים (א', כט כט; ב', ט כט) מוזכרים "דברי נתן הנביא", שהכילו, כך על פי הכתוב, את דברי ימי מלכות דוד ושלמה.

על פי התלמוד הבבלי (מסכת בבא בתרא דף יד), כתב נתן את ספר שמואל (ממות שמואל הנביא ואילך) יחד עם גד החוזה.