נחל תנינים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

נחל תנינים הוא נחל איתן שתחילתו ברמת מנשה בין דליה לבין עין השופט. הנחל זורם דרום מערבה לים התיכון ונשפך לים דרומית ל קיבוץ מעגן מיכאל. שם הנחל בערבית הוא נהר א זרקא שפירושו הנחל הכחול. שמות נוספים קדומים לנחל הם נחל תמאסיח וקרוקודילון. במקום היה בעבר סכר גדול שיצר אגם להפעלה של תחנות קמח ומקור לאמת המיים של קיסריה. במקום הייתה גם עיר מהתקופה הפרסית בשם קרוקודילופוליס. מדרום לאגם ישנם שרידים של תחילת אמת המים העתיקה מהתקופה הרומית ששימשה להובלת מים לקיסריה. חוסר התחזוקה של אתר הסכר גרמה ליצירת ביצה הידועה בשם ביצת כבארה. כיום, ישנה באזור השפך שמורת טבע, היא שמורת נחל תנינים ובשטחה ברכת תמסח שריד מביצת כבארה. מדרום לנחל התנינים הוקם הכפר ג'סר א זרקא. פרוש השם בערבית הוא הגשר על הנחל הכחול. הכפר מאוכלס תושבים ממוצא בדואי משבטי הע'ורנה מצפון אפריקה. הכפר הוקם בשנות העשרים של המאה העשרים לאחר יבוש הביצות. בנחל וסביבתו עולם חי וצומח מגוון: צבי נחלים ושפמנונים במים, אגמיות ועופות מים וצמחית מים כמו קנה, שנית גדולה ופטל קדוש.

[עריכה] היסטוריה

בעבודות שיקום שנערכו בסביבת נחל תנינים לאחר השיטפונות של השנים 1991, 1992 ובחפירות בתחילת שנות האלפיים, נמצאו שרידים של סכר גדול שהיה ידוע עליו עוד לפני עבודות השיקום והוא יצר אגם ששימש מקור הספקת לאמת המים הנמוכה ולהפעלה של תחנות קמח, שרידי העיר קרוקודילופוליס מהתקופה הפרסית ושרידים של ישוב מהתקופה הביזנטית. מדרום לאגם ישנם שרידים של תחילת אמת המים העתיקה מהתקופה הרומית ששימשה להובלת מים לקיסריה. בשנת 1898 נבנה באזור השפך גשר שלא על אפיק הנחל כדי להקל את מעבר המרכבה של הקיסר הגרמני וילהלם השני שביקר בארץ ישראל.

[עריכה] הסכר ומתקני המים

האמה שהוליכה מים לקיסריה

חפירות ארכיאולוגיות נערכו באזור הסכר העתיק של נחל תנינים הסמוך לקיבוץ מעגן מכאל בשנות התשעים של המאה העשרים ובתחילת שנות האלפיים. הממצאים הצביעו על שימוש בסכרים, תעלות, ומתקני מיים בתקופה הרומית, התקופה הביזנטית ובתקופה העותמנית. בתקופה הרומית ביזנטית יצרו שני סכרים אגם בשטח 6000 דונם בערך. הסכר הגדול העלה את מפלס המיים בשלושה מטר מעבר לשלושת המטרים שהנחל היה גבוה ממפלס פני הים. מכאן יצאה אמת המיים הנמוכה לקיסריה. במקום נמצאו תעלו הטייה, מתקן לויסות כמות המים העוברת בסכר, בריכת חלוקה ותחנות קמח חצובות. בתקופה הביזנטית ובתקופה העותמנית שמשו המים להפעלת טחנות קמח. במקום נמצאו גלגל כפות אנכי שפעל בתקופה הביזנטית והיה מוכר בארץ רק בתקופה הצלבנית. נמצאו גם אבני ריחיים של חמור שהותאמו להפעלה במים.

[עריכה] תנינים

תמונת צמד תנינים

בשנת 1912 נצוד באזור נחל תנינים התנין הידוע האחרון בארץ ישראל. שרידי התנין שמורים בירושלים באוסף זואולוגי של האב שמיץ, צפונית לשער שכם. בתקופה הפרסית במאות החמישית והרביעית לפני הספירה, הייתה במקום עיר ששמה קרוקודילופוליס, עיר התנינים (חירבת אבו טנטור) ששרידיה נחפרו ונראים במקום. עיר עתיקה בשם זה היא אולי סימן להמצאות תנינים באותה תקופה. זאב וילנאי כתב אודות עולה רגל נוצרי משנת 1148 שסיפר כי "בנהר תנינים איומים והם שונאים את האדם יותר מכל חייה אחרת" בשנת 1877 נתפסה בנחל נקבת תנין גדולה שאורכה 3 מטר ובבטנה 48 ביצים. זאב וילנאי מספר גם על אגדה לפיה הובאו שני תנינים ממצרים בימי קדם בה שלטו בקיסריה שני אחים שהבכור מביניהם רצה להיות שליט יחיד וקיווה שהתנינים יטרפו את אחיו שהיה חולה בצרעת, ולכן היה עליו לרחוץ בנחל בקביעות. גם ויקטור גרן מזכיר כאגדה שמקור התנינים בנחל הוא משני תנינים שהובאו ממצרים.

[עריכה] ויקטור גרן

ויקטור גרן ביקר בארץ ישראל מספר פעמים במהלך המאה התשע עשרה וכתב על סיוריו, חצה את נחל התנינים מספר פעמים בשנים 1854, 1863, 1870. הוא כתב שרוחב הנחל היה רק כעשרים צעד אך המים הגיעו עד החזה של הסוסים והזרם היה חזק. גרן שמע בעכו וגם ממורי הדרך הערבים על הימצאות תנינים בנחל. התנינים קטנים ואורכם חמישה עד שישה רגל (1.2 עד 1.5 מטר). ויקטור גרן מצטט את ההיסטוריון ז'אן מוויטרי ואת מארינוס סאנוטוס על הימצאות תנינים בסביבה. הוא מזכיר גם את הסכר שהיה במקום ושרידי ישוב עתיק. ויקטור גרן כתב אודות הנזיר בורחאדר מהר ציון שסייר בארץ ישראל בשנת 1283 וציין אף הוא ביצה הנמצאת מזרחית לקיסריה ובה מים מתוקים עמוקים ותנינים בשפע.

[עריכה] קישורים חיצוניים

[עריכה] מקורות

כל מקום ואתר הוצאת משרד הבטחון וכרטא, 1978 - תשל"ח, הערך נחל תנינים עמוד 328.
מטילים בישראל, טיולים עירוניים, גיליון 21 מרס 2006, הוצאת טבע הדברים. נחל תנינים, כתב ד"ר מיקי ארליך.
ויקטור גרן, תאור ארץ ישראל. תרגם מצרפתית חיים בן עמרם, כרך חמישי השומרון, זרקא, עמודים 220 עד 224
אריאל אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל מאת זאב וילנאי. עם עובד - תרבות וחינוך. הערך תנינים עמוד 8146.

מקור: http://he.wikipedia.org../../../%D7%A0/%D7%97/%D7%9C/%D7%A0%D7%97%D7%9C_%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D.html

קטגוריה: ארץ ישראל: נחלים