נאה דורש נאה מקיים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נאה דורש נאה מקיים, הוא אימרה של חז"ל על יסוד התוספתא במסכת פסחים דף מ"ט עמוד א'. האימרה מדברת על הדדיות שאמורה להיות בין דרישות אדם מסביבתו לבין הדרישות שלו מעצמו. נהוג להשתמש בה כביקורת, על אדם שאינו משמר הדדיות זו.
ניתן להשתמש גם בצורת השלילה, באופן הבא: "נאה דורש ואין נאה מקיים" ( על יסוד מסכת חגיגה דף י"ד עמוד ב')
בתוספתא מובא שבן עזאי, שלא היה נשוי, אמר שמי שאיננו עוסק בפריה ורביה הרי הוא כמי ששופך דמים ועל זה אומר לו רבי אלעזר בן עזריה, "נאין דברים כשהן יוצאין מפי עושיהן. יש נאה דורש ואין נאה מקיים. נאה מקיים ואין נאה דורש. בן עזאי נאה דורש ואין נאה מקיים. אמר לו: מה אעשה, חשקה נפשי בתורה ויתקיים העולם באחרים" (תוספתא מסכת יבמות פרק ח).
בהקשר אחר מסופר בתלמוד על רבן יוחנן בן זכאי שתלמידו רבי אלעזר בן ערך דרש לפניו בדרך במעשה מרכבה "וירדה אש מן השמים וסיבבה כל האילנות שבשדה...עמד רבן יוחנן בן זכאי ונשקו על ראשו ואמר: ברוך ה' אלהי ישראל שנתן בן לאברהם אבינו, שיודע להבין ולחקור ולדרוש במעשה מרכבה. יש נאה דורש ואין נאה מקיים, נאה מקיים ואין נאה דורש, אתה נאה דורש ונאה מקיים. אשריך אברהם אבינו שאלעזר בן ערך יצא מחלציך..." (תלמוד בבלי מסכת חגיגה דף יד/ב).
