משה שטרנשוס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משה שטרנשוס (1903 - 1992), פסל וצייר ישראלי.
תוכן עניינים |
[עריכה] תולדות חיים
משה שטרנשוס נולד בגליציה בשנת 1903, ובשנת 1929 עלה לארץ ישראל. תחילה עבד כפועל בראשון לציון ולאחר מכן פנה ללימודי אמנות בבצלאל בירושלים, שם למד כשנתיים והיה מקורב למוריו בוריס שץ, מאיר גור-אריה וזאב רבן. את המשך לימודיו השלים בבית הספר הגבוה לאמנויות דקורטיביות בפריס (1930 - 1934), וכמו כן הציג במהלך לימודיו בסלון הסתיו היוקרתי בפריס (1934). עם שובו ארצה החל ללמד בגימנסיה הרצליה בתל אביב ולהציג בתערוכות שונות.
בשנת 1936 הקים בשיתוף הצייר אהרון אבני את "הסטודיה לציור ופיסול" של ההסתדרות, אשר נקרא לימים מכון אבני. היה בין מייסדי תנועת אופקים חדשים והציג בתערוכותיה. בשנת 1949 נשא לאישה את תלמידתו, הציירת רות צרפתי. בשנות ה-60 הירבה לעבוד בשיתוף אדירכלים כדוגמות נחום זולוטוב ומרדכי בן-חורין, ולהציב מפסליו בבניניהם. זכה פעמיים בפרס דיזנגוף של עירית תל אביב. בשנים 1969 - 1974 כיהן כמרצה בכיר (לפיסול) באוניברסיטת חיפה. בשנת 1986 פרש שטרנשוס מהוראת הפיסול במכון אבני, ובשנת 1992 נפטר בתל אביב לאחר מחלה קשה.
בשנת 2001 נערכה במוזיאון תל אביב תערוכה רטרוספקטיבית של יצירותיו באצירת אירית הדר, תערוכה זו לוותה בקטלוג מקיף.
[עריכה] עבודות נבחרות
- אמהות, בטון, 1946.
- ריקוד, ברונזה, 1955.
- גוזלים, נחושת רקועה, 1957.
- אשת לוט, פסל אבן במצפה רמון, 1962.
- ידי משה כבדים, ברונזה, ראשית שנות ה-60.
- קיר בטון בבית הארחה בקבוץ שפיים, 1963.
- אנדרטה לנופלים בקיבוץ ניצנים, 1966.
- קיר מיחידות בטון טרומיות בבית לשכת המס של ההסתדרות, רחוב ארלוזרוב בתל אביב, 1966.
- עשתורת, נחושת ממורטת, 1970.
- תבליט אלומיניום על חזית בית אגד בתל אביב, 1975.
- גלובוס האהבה, יציקת ברונזה, שנות ה-80.
[עריכה] לקריאה נוספת
- נשיפתו של ארוס, ציורים ורישומים של משה שטרנשוס, מלווים בשירי אהבה וארוטיקה, בחרה וערכה רות צרפתי, הד ארצי, אור יהודה, 2001.
- גדעון עפרת, נשים, גלילים וחרוטים, משה שטרנשוס - ראשיתו האחרת של הפיסול הישראלי המופשט, נדפס בסטודיו, 22, 1992.
