משה קוסוביצקי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משה קוסוביצקי (1899, סמורגון, ליטא - 1966, ארצות הברית), חזן מהשורה הראשונה של החזנות האשכנזית. רבים מקרב חובבי החזנות רואים בו את גדול החזנים מעולם.
[עריכה] קורות חיים
משה נולד בסמורגון, כיום בבלרוס במשפחת חזנים. משה קוסוביצקי למד את הנוסח החזני שכה אפיין אותו מאחיו הבכור, יעקב קוסוביצקי. האחים לבית קוסוביצקי (יעקב, משה, דוד ושמחה) הטביעו את חותמם המיוחד בחזנות, אך ככל הנראה היה זה משה, שהגדיל לעשות מכולם.
לפני מלחמת העולם השנייה כיהן כחזן בבית הכנסת הגדול של וילנה וב"טלומצקה סינגוגה", בית-הכנסת המרכזי של ורשה. מנצח המקהלה שלו שם היה דוד אייזנשטט, שנספה בשואה. קוסוביצקי שר כמה פרקי חזנות שחוברו על ידי דוד אייזנשטט, אך גם פרקי חזנות אחרים שהולחנו על ידי מלחינים כדוגמת ליאו ליאוו, שלום סקונדה, החזנים ישראל שור, יוסלה רוזנבלט, ישראל אלתר ואחרים.
בתחילת מלחמת העולם השנייה ברח קוסוביצקי לברית המועצות ושם הועסק כזמר אופרה. לאחר המלחמה היגר לארצות הברית ושם חי עד מותו. משה קוסוביצקי חבר לשלושת אחיו יעקב, דוד ושמחה לשלושה קונצרטים מפורסמים של חזנות. בשנת 1952, לאחר מותו של החזן ברל'ה חגי, התמנה לחזן הראשי של בית הכנסת "בית-אל" שבבורו פארק, ניו יורק. הוא החזיק במשרה זו עד למותו ממחלת הסרטן בשנת 1966.
[עריכה] סגנונו
משה קוסוביצקי ניחן בקולרטורה עשירה ומגוונת, במנעד רחב (ונדיר גם-כן, בקרב חזנים וזמרי אופרה כאחד) ובהבעה מלאת רגש. בכל יצירה ששר, הטביע בה את חותמו, אם על ידי העשרת הקולרטורה ו"משחקי הקול" השונים הכלולים בה, אם על ידי ביצוע היצירה בסולם גבוה מזה שבו נכתבה מלכתחילה (ודוגמה לכך היא היצירה "עד הנה", המבוצעת על-ידו בסולם הגבוה בחצי טון מזה של יוצרה ומבצעה המקורי, החזן יוסלה רוזנבלט), ואם על ידי הוספת ניואנסים חדשים ליצירה, והולכתה ל"מחוזות אחרים" וחדשניים יותר, שלא היו כלולים בה מלכתחילה (כדוגמת "עקביא בן מהללאל" של ישראל אלתר).
למשה קוסוביצקי היה רפרטואר של יצירות מסוימות אותן שר, והוא הקליט כל אחת מהן מספר פעמים, אך המיוחד בכך הוא, שכל הקלטה של יצירה כלשהי הייתה שונה מקודמתה. יכולת זו של "משחק" וגיוון בביצוע יצירה מסוימת הייתה מומחיותו.
משה קוסוביצקי כשליח ציבור היה שונה באופן ניכר ממשה קוסוביצקי הווירטואוז על בימות הקונצרטים. בהיותו מתפלל לפני העמוד, היה "נותן את כל נשמתו" לפני בוראו, ומתפלל ברגש ובכוונה. על בימות הקונצרטים לעומת זאת, הדגיש יותר את הפן הווירטואוזי ואת יכולתו הקולית.
בדומה לאמור על החזן יוסלה רוזנבלט, גם על החזן משה קוסוביצקי נהוג לומר ש"עולם החזנות שלאחר משה קוסוביצקי שונה לבלי הכר מעולם החזנות שלפניו".
עד היום, היצירות המפורסמות שבוצעו על-ידו, מבוצעות פעם אחר פעם על ידי טובי החזנים בארץ ובעולם. "הגוון הקוסוביצקאי" בביצוע יצירה חזנית מסוימת (בעיקר יצירה הדורשת שליטה קולית מרשימה), נותן את אותותיו עד היום.
