משה הס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

משה הס

קברו של הס בבית הקברות כנרת

משה הס (1812-1875), מאבות התנועה הסוציאליסטית באירופה, ממבשרי הציונות ואבי הסוציאליזם הציוני.

נולד בעיר בון שבגרמניה. בשנת 1817 עברו הוריו לעיר קלן ואת ילדם השאירו אצל סבו טוביה הס, בבון, שם קיבל חינוך יהודי מסורתי. עם התבגרותו ופעילותו בתנועה הרדיקלית, הוא אימץ לעצמו את השם מוריץ, אך מאוחר יותר חזר להזדקק לשמו העברי משה כדי להפגין את זיקתו היהודית. בגיל 14 עבר לבית הוריו בקלן וקיבל חינוך כללי. למד באוניברסיטה של בון ובשנת 1837 יצא לאור ספרו הראשון "ההיסטוריה הקדושה של האנושות". בספרו השני "הטריארכיה האירופית" (1841) הוא מציע "איחוד אירופי" רדיקלי, שיהיה מבוסס על בריטניה, צרפת וגרמניה. את השקפתו הסוציאליסטית ביסס על פרשנות מקורית לשפינוזה, אותו הוא רואה כפורץ הדרך לתפישה מהפכנית המחזירה לחיים הפוליטיים בסיס מוסרי: את יסוד התפישה הזאת רואה הס במסורת ישראל ובחקיקה הסוציאלית של תורת משה (שנת שמיטה, יובל, וכו'). לפי תפישתו הנצרות ניתקה את הזיקה בין המדינה לבין המוסר ("תנו לאלוהים אשר לאלוהים ולקיסר אשר לקיסר"), ובהשראת שפינוזה הוחזרה המימד המוסרי לחיים החברתיים.יש פאראדוכס לא קטן בכך כי חיבורו של הס,שהיה החיבור הסוציאליסטי הראשון שפורסם בגרמניה ודוגל בהשתלבות היהודים בתנועה הרדיקלית הכלל-אירופית, מבסס את השקפתו הסוציאליסטית דווקא על פירוש מודרני ומהפכני של תורת שפינוזה והדגשת היסודות הסוציאליים בתורת משה.

הס היה מראשוני הסוציאליסטים בגרמניה, ומראשית שנות ה-40 של המאה ה-19 פרסם מאמרים, יסד וערך כתבי עת חברתיים, שקיבלו כיוון סוציאליסטי יותר ויותר . יחד עם קרל מרקס ופרידריך אנגלס, נמנה על מייסדי מפלגת ברית הקומוניסטים ממנה סולק באביב העמים בשנת 1848, בשל השקפתו האידאליסטית. הס חלק על קרל מרקס בשאלת הדטרמיניזם ההיסטורי, והתייחס לסוציאליזם כאל רעיון הומניטרי בעיקרו. הוא לא קיבל את "הסוציאליזם המדעי" המאטריאליסטי הגורס תהליך היסטורי בעל התפתחות כלכלית בלתי נמנעת. הס ראה בהיסטוריה של האנושות היסטוריה קדושה של האל ובכך הלך בעקבות ברוך שפינוזה. משנת 1848 ועד מותו היה הס רוב זמנו בגלות פוליטית מחוץ לגרמניה.

חברתו לחיים של הס הייתה סיביליה פש, נערה קתולית ממשפחת פועלים, אותה הכיר בפאריז. בנוסף לפעילותו הסוציאליסטית הענפה עם מרקס ואנגלס והשתתפותו בהקמת האינטרנציונל הסוציאלסטי הראשון (1864) הוא מקדיש את רוב זמנו גם ללימוד מדעי הטבע, במטרה לגלות חוקים החלים הן על החברה האנושית והן על הטבע. בשנת 1859 הוא פונה אל נפוליון השלישי ומציע לגייס מהפכנים גרמנים גולים למלחמה באוסטרים לשיחרור איטליה.

לאחר שנים רבות, בהן היה הס מנותק לחלוטין מזיקתו היהודית, חל אצלו שינוי מהפכני, לאחר שמהפכות 1848 והתנועות לאיחוד גרמניה ואיטליה הבהירו לו את מרכזיות המימד הלאומי בהוויה המודרנית. בשנת 1861 סיים את כתיבת ספרו "רומי וירושלים". הס התקשה למצוא מו"ל ליצירתו, אולם בשנת 1862 הצליח להוציאו לאור. כמו כל ראשוני הציונות המודרנית, הושפע הס מהתעוררות הלאומיות באירופה. לשיחרור איטליה ואיחודה, שחלה באותו זמן,כמו גם לתורתו של מאציני, נביא הלאומיות הליברלית האיטלקית, היו השפעה כבירה על הס וזה גם מקור השם של ספרו "רומי וירושלים", שלא הותיר רושם בזמנו, אך השפיע רבות על ראשי הציונות הסוציאליסטית שבאו אחריו. הרצל, שלא הכיר את ספרו של הס בעת חיבור "מדינת היהודים", קרא אותו לאחר מכן והתרשם ממנו ביותר. בספרו זה היה הס מן הראשונים שהצביע על היסודות הגזעניים בחברות האירופיות השונות, ובראש ובראשונה בגרמניה, ועל כך כי כתוצאה מכך נידונו הנסיונות היהודיים - בייחוד של תנועת הריפורמה - להשתלב בחברות האירופיות לכשלון. הס סבר כי הלאום מהווה מוקד הזדהות מרכזי בתודעה האנושית וכי כמו כל העמים האחרים יקים גם העם היהודי את מדינתו במולדתו ההיסטורית. הוא הביע את שאיפתו להקמת מדינה יהודית סוציאליסטית בארץ ישראל, והוכיח את יכולת היהודים ליצור תרבות מודרנית. עם כל השקפתו הסוציאליסטית החילונית הכיר בתפקידה ההיסטורי של הדת בשמירת זיהותו הלאומית של עם ישראל: הוא לא הסכים עם התנועה הרפורמית מחד, אולם, מאידך, לא קיבל את ההשקפה הרבנית המאובנת.

משה הס נפטר בשנת 1875 בפריז ונקבר לבקשתו בבית הקברות היהודי בקלן. בשנת 1961 הועלו עצמותיו לישראל ונטמנו בבית הקברות כנרת. ליד ארונו שהוצב בבית הוועד הפועל של ההסתדרות נשאו דברים ועברו ראשי המדינה, ראשי התנועה הציונית וראשי תנועת העבודה ובהם ראש הממשלה דוד בן גוריון, יושב ראש הסוכנות אותה עת משה שרת, יושב ראש הכנסת קדיש לוז, ומזכ"ל ההסתדרות אהרון בקר.

על שמו נקרא המושב כפר הס בשרון, וברוב ערי ישראל ישנם רחובות הקרויים על שמו. נקבר בבית הקברות כנרת בקבוצת כנרת.