מרק האבן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרק האבן הוא משל נודע אשר התושייה היא מוסר ההשכל הנלמד. למשל זה גרסאות אחדות בתרבות העולם, וזוהי אחת מהן:
יום אחד הגיע נווד עני אל העיר, ומשום שלא היה לו כסף לשלם, חיזר על פתחי הבתים כדי לבקש מזון. בכל בית שאליו פנה, השיבו את פניו ריקם, וכל דלת שנפתחה גם נטרקה עליו. כך גדל רעבונו עד שהגיע אל פתח טירה גדולה. הרים אבן מהשביל ופנה אל אגף המטבח. מיד הודיעוהו שאין להם אף פת לחם לתת לו, אך הוא טען שבטנו כבר מלאה, וכל רצונו לשתות מרק. כבר יש לו את כל המצרכים, ורק נזקק הוא לסיר ובו מים רותחים. הכניסוהו פנימה, מילאו סיר גדול במים וחיממוהו על האש. "עתה, שים פנימה את מצרכיך כי המרק עוד מעט ירתח". הוציא הנווד את האבן והשליכה פנימה. "הכיצד?" שאלו רואיו, "האם מרק של אבנים אתה מכין?" "המתינו מעט וראו עד כמה יהא טעים". הסתקרנו כולם והקיפוהו כדי לראות בעצמם את הפלא. אז נטל מעט עם הכף ולגם: "כבר די טעים, אך נראה שחסר מעט מלח". מיד ניגשו והביאו לו מלח. "ומה עכשיו?" שאלוהו. שוב ניגש זה לטעום. "נראה שחסר מעט פטרוזיליה בכל זאת". ניגשו הביאו לו פטרוזיליה. וכך באו וחזרו עם ירקות ותבלינים עד אשר הודיע כי המרק מוכן. ישבו כולם סביב השולחן, הוציאו לחמניות ומיני מאפה ולגמו מן המרק.
