מרסל דליו
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרסל דליו (17 ביולי 1900 - 20 בנובמבר 1983) שחקן צרפתי.
דליו נולד בפריס כבן למהגרים יהודים מרומניה בשם "ישראל משה בלאושילד". בשנת 1933 התחיל לשחק בקולנוע. בשנת 1937 הופיע בסרט "פפה לה מוקו" של ז'וליין דוביבייה, שנחשב לאחד ממבשרי הסרט האפל. בשנה זו הופיע גם ביצירת המופת של הבמאי ז'אן רנואר "האשליה הגדולה", ובשנת 1939 הופיע ביצירת מופת נוספת של רנואר "חוקי המשחק". בתקופה זו נישא לשחקנית מדליין להבו
בשנת 1940 עם נפילת צרפת לידי הנאצים נאלץ לברוח, בשל מוצאו היהודי. הנאצים השתמשו בדמותו בפוסטרים אנטישמים המראים את דמות "היהודי הטיפוסי". לאחר תלאות רבות מצאו דליו ולהבו מקלט בארצות הברית, בה המשיך בקריירת המשחק, אך לא זכה להצלחה לה זכה בקולנוע הצרפתי. זכור תפקידו כקרופייה בסרט "קזבלנקה", בו שיחק לצד אשתו. בשנה שלאחר הסרטת "קזבלנקה" נפרד דליו מלהבו, אשר המשיכה בקריירת המשחק שלה בלעדיו.
בהוליווד פיתח קריירה שעיקרה תפקידים קומיים זוטרים, לרוב כנכרי בעל מאפיינים זרים. לאחר המלחמה המשיך לשחק בהוליווד לצד חידוש הקריירה שלו באירופה. בין היתר הופיע בשנת 1953 בסרטה של מרילין מונרו "גברים מעדיפים בלונדיניות", בשנת 1954 בסרט "סברינה" של בילי ויילדר. בשנת 1955 הופיע בתפקיד "קפיטן ריינו" (תפקידו של קלוד ריינס) בגירסה הטלוויזיונית ל"קזבלנקה". סרטו ההוליוודי האחרון, לאחר קריירה ממושכת היה "מלכוד 22" בגירסתו של הבמאי מייק ניקולס. משנת 1970 התרכז בקולנוע הצרפתי, והופיע בסרטים כסרטו של לואי דה פינס "רבי יעקב" (1970). לאחר מספר תפקידי קולנוע התרכז בסרטי טלוויזיה, ובשנת 1983 מת בפריז.
