מרטין ריט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מרטין ריט (Martin Ritt)‏ (2 במרץ - 1914 - 8 בדצמבר 1990), במאי, שחקן ומחזאי אמריקני, הפועל במקביל בקולנוע ובתיאטרון.

תוכן עניינים 1 ביוגרפיה 2 "הרשימה השחורה" 3 הקריירה בהוליווד 4 סרטיו 5 קישורים חיצוניים

[עריכה] ביוגרפיה

מרטין ריט נולד בניו יורק. לאחר שסיים את לימודיו באוניברסיטה פרטית הדוגלת בנצרות קתולית, הוא מצא עבודה בקבוצת שחקני תיאטרון, כשזמן קצר אחר כך, הוצע לו לשחק בהצגות. תפקידו הראשון על הבמה היה ככראון ב"פורגי ובס". לאחר שקיבל ביקורות חיוביות על תפקידו, הבין כי מקומו הוא בתיאטרון. לאחר מכן החל ריט לעבוד ב"מנהל השיקום הלאומי" שייסד הנשיא פרנקלין רוזוולט, כמחזאי ב"פרויקט התיאטרון הפדרלי", שנועד להעלאת המורל של האזרחים.

כשהיה השפל הגדול בשיא עוצמתו, הבמאים והמחזאים בתיאטראות המגוייסים הללו הושפעו על ידי השמאל הקיצוני והקומוניזם, ורטי לא היה יוצא דופן. שנים אחר כך יצהיר ריט כי הוא מעולם לא היה חבר המפלגה הקומוניסטית, למרות שהוא החשיב עצמו כשמאלן, ומצא בסיס משותף עם חלק מן העקרונות המרקסיסטים.

מ"פרויקט התיאטרון הפדרלי" עבר ריט ל'קבוצת התיאטרון', שם פגש את הבמאי אליה קאזאן. קאזאן ליהק את ריט כממלא מקום במחזהו "ילד הזהב", וכך החלה קריירת המשחק של ריט. המודעות החברתית והשקפותיו הפוליטיות המשיכו להבשיל בזמן עבודתו עם קבוצת התיאטרון, דבר שעתיד להתבטאות בסרטיו.

[עריכה] "הרשימה השחורה"

לאחר שעבד כמחזאי ב"מנהל השיקום הלאומי", שיחק על הבמה, וביים עשרות הצגות תיאטרון, ריט נהייה לבמאי טלוויזיה מצליח. בראשית שנות החמישים הוא ביים, שיחק והפיק עד אשר נתפס ברשתה של ועדת בית הנבחרים לפעילות אנטי אמריקאית החקרה השפעות קומוניסטיות בהוליווד. אף על פי שהוא לא הוזכר ישירות בועדה, ריט צויין בעלון חדשות אנטי-קומוניסטי, שפורסמה על ידי קבוצה של יועצי השקעות, הנוסדה על ידי שלושה סוכני FBI. העלון טעו שריט עזר למפלגה הקומוניסטית בזכות עבודותיו בטלוויזיה ובתיאטרון.

[עריכה] הקריירה בהוליווד

ללא יכולת לעבוד בטלוויזיה, ריט חזר לתיאטרון למספר שנים. ב- 1956 ה- "Red Scare", שהיה אחראי על רדיפת הנחשדים ברומוניזם וההבאתם בפני הועדה, הפחית מהאינטנסיביות בה פעל, ולא מנע מריט לשוב ולביים בהוליווד. סרטו הראשון כבמאי קולנוע נקרא "גם הוא בענקים". סרט זה היה חשוב ביותר לריט ויכל לתת לו לבטא את ניסיון העבר שלו. הסרט, שעסק בעובד במזח המאויים על ידי בוס מושחת. בסרט מופיעים אלמנטים שיופיעו גם בסרטיו הבאים: שחיתות שלטונית, גזענות, הפחדה, דיכוי ממשלתי וזכויותיהם של העובדים. הוא נודע כבמאי המרבה לעסוק בבעיות חברתיות, המושפעות מחייו שלו עצמו.

בהמשך ביים 25 סרטים נוספים, בניהם ארבעה עם פול ניומן. סרטו הנחשב לטוב ביותר הוא "האד" (1963), שעסק בעימות בין חוואי הדוגל בערכים הישנים לבנו המורד, החושב שהאב אינו ראוי לנהל את עסקי חוות הבקר. ריט קיבל על סרטו זה מועמדות יחידה לפרס האוסקר, לבימוי. ב- 1976 ביים את הסרט הראשון שעסק בציד המכשפות על הוליווד, שחווה על בשרו. הסרט נקרא "שם בהשאלה", סאטירה בה גילם וודי אלן במאי כושל, המתבקש על ידי אומנים הנמצאים ברשימה השחורה להשאיל להם את שמו, ועקב כך מטרידות אותו דילמות מוסריות קשות. בסרטו משנת 1979 "נורמה ריי", גילמה סאלי פילד פועלת טקסטיל ההופכת למנהיגת העובדים במאבקם מול ההנהלה, על שיפוא תנאי השכר והתברואה במפעל. הסרט היה מועמד לארבעה פרסי אוסקר, כולל לסרט הטוב ביותר, וזיכה את סאלי פילד בפרס האוסקר. סרטיו משנות השמונים היו מתונים הרבה יותר מסרטיו הראשונים. הוא נפטר בדצמבר 1990, בגיל 76, תשעה חודשים לאחר צאת סרטו "למדי אותי לאהוב".

[עריכה] סרטיו

כבמאי:

• "גם הוא בענקים" (1957)
• "בלי תשלום מראש" (1957)
• "הקיץ הארוך והלוהט" (1958)
• "הקול והזעם" (1959)
• "השחלב השחור" (1959)
• "חמש נשים מסומנות" (1960)
• "פריס בלוז" (1961)
• "הרפתקאות איש צעיר" (1963)
• "האד" (1963)
• "השערוריה" (1964)
• "המרגל שחזר מן הכפור" (1966)
• "הומברה" (1967)
• "האחווה" (1968)
• "המולי מגוויירס" (1970)
• "התקווה הלבנה הגדולה" (1970)
• "סאונדר" (1971)
• "פיט וטילי" (1972)
• "קונראק" (1974)
• "שם בהשאלה" (1976)
• "הבלש הצעיר" (1978)
• "נורמה ריי" (1979)
• "דרכים צדדיות" (1980)
• "קרוס קריק" (1983)
• "הרומן של מרפי" (1985)
• "שאלה של שפיות" (1987)
• "למדי אותי לאהוב" (1990)

[עריכה] קישורים חיצוניים

• מרטין ריט, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)