מרובע (שירה)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרובע (רובאיית) הוא צורה שירית בת ארבע שורות, שמקורה בפרס הקדומה.
[עריכה] מקור הצורה
מקורו של המרובע אינו ידוע, אך ככל הנראה הוא מבוסס על שירה פרסית (ואולי גם תורכית) עממית. השימוש הידוע ביותר בצורה בתקופה הקדומה הוא של המשורר והפילוסוף הפרסי עומר כיאם (1048 - 1123). יצירתו, 'המרובעים של עומר כיאם', תורגמה פעמים רבות לאנגלית (לראשונה בידי אדוארד פיצג'רלד) וכן לשפות רבות אחרות, והפופולריות העצומה לה זכתה עוררה שימוש במרובעים בשפות אירופיות שונות, וכן בשירה הערבית הקלאסית.
[עריכה] מבנה ומשמעות
מרובע הוא טקסט שירי בן ארבע שורות, המתחרזות א א ב א או (גרסה פחות נפוצה) א א א א. משקל קבוע אינו חיוני למרובע, אך השורות הן בדרך כלל דומות באורכן.
המרובע הוא בדרך כלל שיר מתומצת ומכתמי, הממצה בארבע שורות תובנה פילוסופית (על אהבה, שירה, החיים וכו') או אמירה שנונה והומוריסטית. השורה האחרונה במרובע, הנחרזת עם שתי הראשונות, משמשת בדרך כלל כמוסר השכל או כשורת מחץ (פואנטה) מפתיעה, המשנה את התמונה שנוצרה בשורות הקודמות. לדוגמה, להלן אחד המרובעים של כיאם, בתרגומו של פיצג'רלד:
- Myself when young did eagerly frequent
- Doctor and Saint, and heard great Argument
- About it and about: but evermore
- Came out by the same Door as in I went.
לעתים נעשה שימוש בצורת המרובע ביצירות ארוכות יותר, המחולקות למרובעים, כאשר השורה הבלתי-נחרזת בכל בית הופכת לבסיס החריזה בבית הבא (דהיינו, סכמת החריזה היא א א ב א/ ב ב ג ב/ ג ג ד ג וכן הלאה). צורה זו נקראת 'שרשרת מרובעים' ושירו של רוברט פרוסט Stopping by Woods on a Snowy Evening הוא דוגמה קלאסית לשימוש בה. ביצירות מסוימות המהלך מתבצע באופן מעגלי, כאשר הבית האחרון חוזר לחרוז של הבית הראשון (דהיינו נחרז ת ת א ת).
[עריכה] מרובעים בעברית
גדול כותבי המרובעים בשפה העברית הוא יהודה עמיחי, שהתעמק בצורה ויצר גרסאות שונות שלה בחלק מספריו. עמיחי, שעסק בשירתו בפירוק והרכבה של פתגמים וניסוחים מקבולים, נמשך למבנה המתומצת של המרובע ולאופיו הפילוסופי אך שנון.
