מרדכי צאנין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

ישעיהו מרדכי צַאנין (נולד ב-1 באפריל 1906), בלשן וסופר יידיש, מילונאי ועיתונאי, ומנהיג תרבותי של היידיש בישראל. מחבר המילון הגדול יידיש-עברית-יידיש.

ישעיהו מרדכי צאנין נולד ב-1 באפריל 1906 (ו' ניסן תרס"ו) בעיר סוקולוב, פולין. בבית הוריו קיבל חינוך מאביו שהיה אוטודידקט משכיל. לאחר מכן למד ב"חדר" (אצל שלושה מלמדים) ובישיבה של הרב יעקב זעליג מורגנשטרן, מסוקולוב. בצד החינוך היהודי למד מספרי לימוד בשפה הפולנית. מאוחר יותר, כאשר המשפחה עקרה לוורשה, צאנין לא פסח על אף הרצאה בנושא ספרות באוניברסיטת ורשה, ו"בלע" את כל ספרי הספרות יפה שהיו בספרייה היחידה באזור היהודי של ורשה, ביידיש ובפולנית, בתרגום מגרמנית, רוסית וצרפתית.

הסיפור הראשון שכתב, פורסם בכתב העת ביידיש "אויפגאנג" בשנת 1928 בוורשה. בשנים 1932, 1934 הוציא לאור שני ספרים.

בפולין, לפני מלחמת העולם השנייה, שרת בצבא הפולני. עם פרוץ מלחמת העולם בספטמבר 1939 גויס, אך הדיביזיה בה שרת לא הספיקה ללחום נגד הנאצים. עבר את הפצצות הגרמנים על ורשה ואחרי חודשיים תחת שלטונם של הנאצים בוורשה ברח לליטא ה"חופשית". כאשר זו נכבשה על ידי הצבא האדום, המשיך בנדודיו ליפן, שבה עבר בין מרכזים היסטוריים ותרבותיים. בדרכו לארץ ישראל שהה חצי שנה בהודו, כי המצרים לא הרשו ליהודים לעבור בארצם בדרך לארץ ישראל. הודות לנחום אפנדי, רבה של מצרים, זכה להגיע לארץ ישראל בשנת 1942, בימים שהגנרל רומל עמד על גבול מצרים ומולו ניצב הפילדמרשל הבריטי מונטגומרי.

בשנת 1947 סייר בפולין ב-100 ערים ועיירות שנחרבו בזמן המלחמה, וכרשמי מסע זה פורסם ספר שתורגם ויצא לאור גם בעברית.

מרדכי ישעיהו צאנין הוא תושב תל אביב ופעיל בעיר זו. מאז הקמת המדינה הוא הדמות המרכזית שפעלה למען התערותם והתחברותם של מאות אלפי עולים דוברי יידיש בחיי המדינה. אחרי מאבק בן תשע שנים זכה לקבל בשנת 1957 רשיון להוציא לאור עיתון יומי ביידיש בשם "לעצטע נייעס" (ביידיש: ידיעות אחרונות, אך ללא קשר לעיתון העברי בשם זה), עיתון זה מופיע עד היום כשבועון. בהיותו מייסדו ועורכו הראשי של "לעצטע נייעס", הפך את העיתון למוסד שדאג לקליטתם של מאות אלפי עולים חדשים והשתלבותם בארץ.

מרדכי צאנין חיבר ופרסם כארבעים כרכים ביידיש: סיפורים, רומנים, נובלות, ביקורות, ביוגרפיות ועוד. שפר מזלו יחסית ליוצרי יידיש אחרים, וחמישה מספריו, תורגמו ויצאו לאור בעברית. בשנות פעילותו בתל אביב, פרסם למעלה מעשרים ספרים בסגנונות ספרותיים שונים, ביניהם אפופיאה היסטורית בת שישה כרכים, "אריסטופאנוס חוזר הביתה". ערך והוציא לאור מילון שלם עברי–יידיש ויידיש-עברי, המשמש עד היום המילון הבסיסי לשפות אלו. בנוסף ליצירתו הספרותית זכתה להערכה רבה פעילותו למען הכרת תרבות היידיש כחלק אינטגרלי של היצירה התרבותית הלאומית של עם ישראל ושל מדינת ישראל.

מרדכי צאנין היה מיוזמי ומקימי בית לייוויק, ביתה של אגודת סופרי ועיתונאי יידיש בישראל. הבית הוקם בשנת 1975 ובמשך השנים שמרדכי צאנין עמד בראש אגודת סופרי ועיתונאי יידיש בישראל, התנהלה בבית פעילות תרבותית מקיפה: ערבי קריאה וספרות, מופעי מוזיקה ותיאטרון, פעילות אשר ממנה נהנה ציבור רחב של תושבי העיר. במשך כל שנותיו בישראל מקום מושבו של מרדכי צאנין היה בתל אביב ומפרי פועלו תושבים רבים בעיר נהנו. שמו של מרדכי צאנין מוכר בארץ ובעולם כלוחם עיקש למען שפת היידיש ותרבותה, וכאחד מגדולי סופרי היידיש.