מצודת כ"ח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

עמק החולה, כפי שהוא נראה מנקודת התצפית בסמוך למצודת כח

מצודת כ"ח (נהגה כ- מצודת כוח, מצודת ישע ונבּי יושע) היא מצודה באזור הצפון בקרבת קריית שמונה.

בשנת 1937 נסלל כביש הצפון, על ידי שלטונות המנדט הבריטי במטרה לנסות ולשלוט על מרחב הגליל בעת המרד הערבי הגדול. לאחר מכן, בשנת 1938 נסללה גדר תיל בשם גדר הצפון ולאורך הגדר והכביש הוקמו מספר מצודות טגארט, פרי תכנונו של המהנדס הבריטי המומחה ללוחמה בטרור, סיר צ'ארלס טגארט. חמש המצודות מצויות כיום באביבים, שומרה, יערה, סאסא ומצודת כ"ח שנקראה אז "נבי יושע", על שם הכפר הערבי שהיה בסמוך. המצודה נבנתה במיקום אסטרטגי. מהמצודה ישנה תצפית טובה על כל עמק החולה, ועל הדרכים המובילות ליישובי הצפון היהודים המבודדים - כפר גלעדי, תל חי ומטולה.

המצודה נבנתה מבטון, ובראשה צריח שבצדדיו חרכי ירי הצופים לכל הכיוונים. דגם זה של מצודה הפך לאחר מכן לדגם סטנדרטי במצודות טגארט בגודל דומה ברחבי הארץ.

לפי המסורת המוסלמית קבור במקום שייח' חשוב ויש המייחסים את הקבר ליהושע בן נון.

הגדר, והמצודות שהוקמו בסמוך לה, שימשו תפקיד חשוב בדיכוי המרד הערבי הגדול, אך לאחר שנת 1939 פחתה חשיבותם. בשנת 1942 במהלך מלחמת העולם השנייה פורקה הגדר, לאחר שכוחות בריטים, ביחד עם אנשי ההגנה ואנשי צרפת החופשית השתלטו על סוריה ולבנון, והתיל שבגדר נדרש במקומות אחרים. המצודות, וביניהן מצודת נבי יושע, נותרו על מקומן.

ב15 באפריל 1948 קיבלו הערבים לידיהם את המצודה מידי הבריטים. השארת המצודה בידי הערבים סיכנה את יישובי אצבע הגליל שהמצודה שלטה על הגישה אליהם, כמו אל יישובי רמות נפתלי, ורכס מנרה. כן יכלה השארת המצודה ביד הערבים לסייע לפלישה הערבית מלבנון אם וכאשר זו תבוא. לאחר מסירת המצודה לידי הערבים, נותרו, למעשה מנרה, משגב עם, רמות נפתלי ומלכיה מנותקות לחלוטין.

במלחמת העצמאות נעשו ארבעה נסיונות לכבוש את המצודה. הנסיון הראשון, ב-16 באפריל 1948, יום לאחר מסירת המצודה לערבים, התבצע על ידי פלוגה מגדוד ה"גליל" של חטיבת יפתח (חטיבה 11 של הפלמ"ח), מתוגברת בכוח מחטיבת גולני, שהתקיפה באמצעות משוריינים בשעות הערב. התוקפים נהדפו, לאחר שהתגלו במרחק קצר מהמצודה, ונפתחה עליהם אש תופת ששיתקה את המשוריינים. הכוח נסוג, לאחר שאיבד ארבעה לוחמים.

שלושה ימים לאחר מכן, ב-19 באפריל נערך נסיון נוסף על ידי אנשי הפלמ"ח, בכוח מתוגבר. הכוח התחלק לשלוש קבוצות. האחת ביצעה נסיון הסחה מדרום למצודה. השנייה אמורה הייתה לפרוץ באמצעות לבנות חבלה את קיר המצודה, והשלישית לסייע ברתק ליחידת הפורצים. הפריצה נכשלה, קיר המצודה לא נפרץ, והתוקפים נסוגו תוך אבידות כבדות. 22 איש אבדו בהתקפה.

במבצע יפתח הוטל שוב על גדוד הגליל לכבוש את המצודה. לאחר שב-15 במאי 1948 התקרבו בלילה חבלנים אל המצודה, וראו כי היא הוקפה בגידור נוסף, וכי כוח האדם וחומרי הנפץ לא יספיקו, התבצע הנסיון האחרון בכוח רב בליל ה-16 במאי, לאחר שביום הקודם הפגיז חיל האוויר את המצודה מן האוויר. עם בוקר ה-17 במאי הגיעו התוקפים אל המצודה, ומצאו כי היא ריקה, אך פגז תועה הביא למותם של שניים מן החיילים.

בנסיונות כיבוש המצודה נהרגו עשרים ושמונה חיילים, ועל כן המצודה קרויה על שמם (28 -כ"ח בגימטריה). רובם קבורים בקבר אחים למרגלות המצודה. על אחד מהחללים, דודו צ'רקסקי, כתב חיים חפר את השיר המפורסם "דודו".

האנדרטה לנופלים על כיבוש המצודה, ליד מצודת כ"ח

כל חמש המצודות שנבנו על תוואי כביש הצפון וגדר הצפון משמשות כיום בסיסים של צה"ל. כיום משמש המבנה עצמו כבסיס של משמר הגבול ומאחוריו נבנתה אנדרטה ללוחמים וניטע גן. המצודה נמצאת על מסלולו של שביל ישראל. במקום נקודת תצפית ממנה ניתן לצפות על נופיו היפים של עמק החולה.

המצודה מופיעה על בול דואר שהוציא דואר ישראל בשנת 1951, לרגל יום העצמאות השלישי של מדינת ישראל. הבול, בערך נקוב של 15 פרוטות, נושא את הכיתוב "מצודת ישע".

סמלו של משמר הגבול הוא מצודה הנראית דומה לדגם המצודה במצודת כ"ח.