מערך הנ"מ בחיל האוויר הישראלי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מערך הנ"מ של חיל האוויר הישראלי מהווה את החלק הקרקעי של הגנת שמי ישראל ומשלים את ההגנה האווירית של טייסות הטיסה.
תוכן עניינים |
[עריכה] מבנה
למרות שיוכו לחיל האוויר, מערך הנ"מ בנוי מבחינה ארגונית בדומה לנהוג בחיל התותחנים, ככל הנראה מסיבות היסטוריות. היחידה הבסיסית ביותר בחיל היא הפלגה - צוות נ"מ בסיסי. מספר פלגות מאוגדות בסוללה. הסוללות מאורגנות בגדודים, שבתורם שייכים לאגדי נ"מ. בראש אגד נ"מ עומד קצין בדרגת אלוף-משנה.
בראש מערך הנ"מ עומד קצין בדרגת תת-אלוף, הכפוף ישירות למפקד חיל האוויר; הקצין, וכן מִפְקֶדֶת המערך, קרויים מכהנ"מ - מפקד(ת) כוחות הנ"מ. מפקד כוחות הנ"מ הנוכחי הוא תא"ל דניאל מילוא.
[עריכה] מערכות הנשק
מערך הנ"מ מפעיל כיום ארבעה מערכות נשק עיקריות.
- FIM-92 סטינגר ("ברקן") - מערכת טילי כתף לטווחים קצרים.
- MIM-23 הוק - מערכת הנשק הוותיקה ביותר ובעלת מספר הרב ביותר של הפלות מטוסי אויב. זוהי מערכת של טילים מתבייתים הנשלטים על ידי מכ"מים מסוללה נייחת - למרות גילם הטילים שודרגו כמה פעמים והם עומדים בחזית הטכנולוגיה.
- MIM-104 פטריוט ("יהלום") - מערכת נשק שבדומה ל"הוק" משתמשת בטילים ארוכי טווח ובמכ"מים חדישים. הפטריוט הוא ככל הנראה מערכת טילי הקרקע-אוויר (טק"א) הראשונה שהפגינה יכולת מסוימת ליירט טילים בליסטיים.
- "חץ" - מערכת נשק ראשונה מסוגה בעולם פרי פיתוח ישראלי, שנועדה ליירט טילים בליסטיים.
בעבר היו בשירות מערך הנ"מ גם מקלעים בקוטר 0.5 אינטש (12.7 מ"מ), תותחים בקוטר 20 מ"מ, 23 מ"מ, 37 מ"מ ו-40 מ"מ. וכן, מערכות טילי קרקע-אוויר ניידות מסוג צ'אפרל ("דרקון"), רד-איי ("בזק"), ו"מחבט" וולקן M163, ומערכות מכ"מ "רמית".
[עריכה] היסטוריה
מערך הנ"מ החל דרכו בחיל התותחנים. כבר במלחמת העצמאות הפילו תותחני נ"מ חמושים במקלעים נגד מטוסים מטוסי ספיטפייר מצריים. בשנות השישים קלט חיל התותחנים מערכת של תותחי נ"מ 40 מ"מ מונחי מכ"ם. כאשר הגיעו המערכות של טילי ה"הוק" בשנת 1965 הם נקלטו ביחידות טילי קרקע אויר (יטק"א) בחיל האוויר, ואחר כך, התמזג מערך הנ"מ כולו בחיל האוויר בשנת 1970. המערך כלל אז גם את מערכות תותחים בקוטר 40 מ"מ, צריחי נ"מ עם ארבעה מקלעים בקוטר 0.5 (12.7 מ"מ) לצריח, וצריחי נ"מ עם זוג תותחים בקוטר 20 מ"מ.
[עריכה] הפלות היסטוריות
- הפלה ראשונה בעולם של מטוס על ידי טיל צ'אפרל.
- הפלה ראשונה בעולם של מיג 25 על ידי טיל הוק.
- הפלה ראשונה (ועד כה - אחרונה) בעולם של מטוס סילון (מיג 21) על ידי תותח וולקן, במבצע שלום הגליל.
- הירי הקרבי הראשון של טיל הוק בעולם והפלה ראשונה בעולם של מטוס קרב: התקרית המצערת קרתה ב-5 ביוני 1967 כאשר מטוס אוראגן ישראלי פגוע עשה את דרכו ישירות לכור הגרעיני בדימונה. הטייס הפגוע יורם הרפז לא הזדהה והופל על ידי סוללת טילי הוק שהגנה על הקריה למחקר גרעיני בדימונה.
  |
||
|---|---|---|
| זרועות, פיקודים ואגפים | ||
| זרועות: | זרוע היבשה | זרוע האוויר והחלל | זרוע הים | |
| פיקודים: | פיקוד הצפון | פיקוד המרכז | פיקוד הדרום | פיקוד העורף | |
| אגפים: | המטה הכללי (מטכ"ל) | אגף המבצעים (אמ"ץ) | אגף התכנון (אג"ת) | אגף המודיעין (אמ"ן) | אגף משאבי אנוש (אמ"ש) | אגף התקשוב (את"ק) | אגף הלוגיסטיקה, הרפואה והמרכזים (אלר"ם) | |
| יועצים ונספחים למטכ"ל: | היועץ הכספי לרמטכ"ל | יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים | הרבנות הצבאית | הפרקליטות הצבאית | בית הדין הצבאי לערעורים | מתאם פעולות הממשלה בשטחים | |
| חילות צה"ל | ||
| חילות השדה: | חיל הרגלים (חי"ר) | חיל השריון (חש"ן) | חיל התותחנים (חת"מ) | חיל ההנדסה הקרבית (חה"ן) | חיל מודיעין השדה (מוד"ש) | |
| חילות תומכי לחימה: | חיל החימוש | חיל רפואה | חיל המודיעין | חיל התקשוב | |
| חילות עורפיים: | חיל החינוך והנוער | חיל השלישות | חיל הלוגיסטיקה | חיל המשטרה הצבאית | החיל הכללי | |
| ראו גם | ||
| מידע נוסף: | פורטל צה"ל | אמצעי לחימה | מילואים | יחידות מובחרות | מבצעים | מדים | דרגות | עיטורים | ביטחון ישראל – מונחים | |
