מעבר לעלטה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מעבר לעלטה מאת אורסולה לה-גווין, 1969, (ראה אור בעברית גם כצד שמאל של החושך), זוכה פרס הוגו ונבולה.
הספר מתאר את העולם "גתן" אשר בו חי גזע תבוני שייחודו בכך שהפרטים בו הינם א-מיניים. ליתר דיוק, כל פרט הוא חסר מין מלבד בזמן קיום המגע המיני עם פרט אחר, אשר מתרחש בתזמונים קבועים, אחת לחודש, אז הוא נוטה לקבל את התפקיד הנקבי או הזכרי. הנטייה אינה עקבית, כלומר בכל מגע מיני עשוי פרט מסוים לתפקד כזכרי או נקבי ואין אפשרות לבחירה רצונית של התפקיד (מלבד בעזרת שימוש בסמים - תופעה שמתייחסים אליה בשלילה בגתן).
הספר כתוב כדו"ח מסע של נציג מטעם ארגון המאחד גזעים תבוניים אחרים ביקום, המנסה לשכנע את אותו עולם להצטרף לארגון. בספר בוחנת אורסולה לה-גווין את ההשלכות החברתיות של מצב בו רוב הזמן כל הפרטים הם שווים לחלוטין באמת ובתמים (נרמז כי השוויון המוכר לנו בין זכר לנקבה הוא מלאכותי ואילו האפליה בין זכר לנקבה מובנית במוחותינו) ומתארת קשייו של אורח שההבחנה בין זכר ונקבה מוטמעת בו להבין ולקבל עולם שכזה.
[עריכה] קישורים חיצוניים
ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.
