מסעודה משדרות
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
"מסעוּדה משדרות" הוא ביטוי סטריאוטיפי עברי-ישראלי אשר משמש על פי רוב להתייחסות כלפי תרבות הצריכה של קבוצת אוכלוסייה אשר הסטטוס החברתי שלה הוא נמוך.
הביטוי נטבע על ידי אלכס גלעדי בזמן היותו המנכ"ל הראשון של חברת הטלויזיה הישראלית "קשת" ב-1993. גלעדי הכריז אז, בראשית ימיו של ערוץ 2, כי הזכיינית שבראשה עמד תספק "טלויזיה לכל העם. גם לעשירון העליון וגם למסעודה משדרות".
הביטוי עורר גל של ביקורת ופרשנויות, גם בהתייחס לניסוחו של גלעדי, וגם ביחס להשלכות עמדה זו על שידורי הטלויזיה המסחרית בישראל. הביקורת התייחסה גם למרכיבי הביטוי וגם לשילובם יחד, כהנגדה למה שמיוצג בביטוי "העשירון העליון." הצירוף "מסעודה משדרות" נתפש כאפיון של אישה ממוצא מזרחי, מבוגרת יחסית, המתגוררת בעיירת פיתוח כמנוגד לבן "העשירון העליון" ברמת ההכנסה, אבל בבירור גם ברמת ההשכלה ובביקוש לסוגות תרבות-עילית. עבור "מסעודה משדרות," כפי שהשתמע מדברי גלעדי, מוצאה, מקום מגוריה ורמת ההכנסה שלה מגדירים גם את הדרישות הצרכניות והתרבותיות שלה והיא תהיה נכונה להסתפק במוצר טלויזיוני זול ובאיכות נמוכה.
הביקורת לא התמקדה רק בנימות הגזעניות וברוח הפטרונות המתנשאת שהשתקפה, לכאורה, מדבריו של גלעדי, אלא התקשרה בעיני רבים גם לאופיים של שידורי הערוץ השני בתחילת דרכו, שהתאפיינה בשעשועונים ותוכניות אירוח דלי תקציב, שהערך המוסף שלהם מבחינה תרבותית היה דל. אמירתו של גלעדי קושרה לסוג תוכניות זה, ונתפשה בעיני רבים כמימוש בפועל של התפישה הפטרונית של ראשי הערוץ.
