מלווה בריבית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה. הסיבה שניתנה לכך היא סגנון כתיבה לקוי, חזרות וסתירות. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו. |
מלווה בריבית הוא אדם המלווה את כספו לאחרים בתמורה לריבית המשולמת לו.
במדינת ישראל בימינו, המקור הראשי לקבלת הלוואה בריבית, כמו גם אשראי מסוג אחר, הוא הבנק. הפונים לקבלת הלוואה ממלווה בריבית הם אלה שהבנק מסרב לתת להם הלוואה מטעמים שונים, למשל, הסיכוי שיצליחו לפרוע את ההלוואה. מלווה בריבית מסכים לתת להם הלוואה תמורת ריבית גבוהה במיוחד שמגלמת בתוכה את הסיכון שההלוואה לא תיפרע.
בישראל קרויה פעילותם של המלווים בריבית בשם "השוק האפור".
[עריכה] יהודים כמלווים בריבית
במהלך ימי הביניים ועד למאה ה-19 היו יהודים רבים מלווים בריבית. מאחר והכנסייה אסרה על נוצרים לעסוק בתחום זה, מצאו בו יהודים רבים את פרנסתם. הייתה הריבית שנדרשה גבוהה מאוד, לפיכך נצטברה אצל הלווים טינה רבה.
דווקא במאה ה-12 שהייתה תקופה של פריחה כלכלית ותרבותית מצאו עצמם היהודים נדחקים לעסוק בהלוואה בריבית. בעל מקצוע שלא היה חבר בגילדה התקשה מאוד להשתלב במקצועו. היהודים שעברו לערים לא יכלו להשתלב בגילדות, שקיבלו לשורותיהן נוצרים בלבד (גם האוניברסיטאות היו מעין גילדה, ולפיכך אסור היה ליהודים ללמוד בהן). לפני המאה ה-11 היו היהודים הסוחרים היחידים כמעט, אך עתה עמדו מול תחרות עזה מצד הסוחרים הנוצריים. אפילו בתחום הסחר הבינלאומי לא הספיקו עוד יתרונותיהם של היהודים בתחום ידיעת השפות וקשריהם הטובים עם יהודים תושבי המזרח. לסוחרים האיטלקיים היו ציים, תחנות סחר מסביב לים התיכון והון עצום. התחום היחיד שבו היה ליהודים יתרון היה ההלוואה בריבית, משום הכנסייה אסרה על הנוצרים להלוות כספים בריבית. על היהודים לא חל איסור כזה.
בתחילה הלוו היהודים כספים למלכים ולאצולה הגבוהה ואולם גם מעיסוק זה נדחקו על ידי הסוחרים האיטלקיים והגרמנים. בלית ברירה הם החלו להלוות כספים לאנשים בעלי הכנסה דלה, וגבו ריבית גבוהה מאוד על ההלוואות. אין פלא שהתעוררה שנאה עזה כלפיהם: קל יותר לשנוא את מי שלוקח מעניים כסף רב בשל חוב, מאשר את הסוחר העשיר הנושא ונותן עם מלכים ורוזנים. הכנסייה סייעה בליבוי השנאה והוקיעה את ההלוואה בריבית כמעשה נבלה.
