מכרז
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מכרז הוא תהליך בו נעשית פנייה לקבלת הצעות מחיר לביצוע פרויקט מסוים עבור הפונה, או לאספקת מוצר או שירות מסוים לפונה, או לרכישת נכס שהוא רוצה למכור, במסגרת הסכם שיחתם בין הצדדים. בעקבות הפניה שפרסם, מקבל מפרסם המכרז הצעות מתחרות ממציעים שמעוניינים להתקשר עימו. הפניה למציעים יכול שתהיה כללית, ויכול שתופנה לקבוצה מוגדרת של מציעים. ניתן לראות במכרז סוג של משא ומתן.
השימוש במכרז נפוץ ואף מחויב על-פי דין בסקטור הציבורי, אך נעשה בו שימוש גם בסקטור הפרטי.
למכרז שלוש מטרות עיקריות: מתן אפשרות לעורך המכרז לבחור את ההצעה הטובה ביותר עבורו; מתן הזדמנות שווה למציעים להשתתף בפעילות העסקית במשק; ושמירה על טוהר המידות, על ידי צמצום האפשרות מצד מפרסם המכרז להעדיף מקורבים.
ההצעות שמוגשות למכרז, כוללות פרטים על המציעים וכן את הצעות המחיר שלהם. ההסכם בין הצדדים אינו נכרת בשלב הגשת ההצעות, אלא רק בעקבות קבלת אחת או יותר מהן על ידי מפרסם המכרז, וחתימה על הסכם בין הצדדים.
בתנאי המכרז ניתן להקנות לחלקים של ההצעה, למשל: לאיכות הטובין, מחד, ולמחירם, מאידך, משקל שונה, ולשקלל ביניהם, כדי לקבוע מי היא ההצעה הטובה ביותר. כמו כן, ניתן, בנסיבות מסוימות, לנהל משא ומתן במסגרת המכרז, וכן, לבצע בין ההצעות הליך של התמחרות (מעין "מכירה פומבית").
גופים ציבוריים, משרדי ממשלה, תאגידים סטאטוטוריים, חברות ממשלתיות וקופות החולים, חייבים, לפני שהם מתקשרים בחוזים, לפרסם מכרזים. החובה מוטלת עליהם חוק חובת מכרזים התשנ"ב-1992 והתקנות שהותקנו על פיו. הרשויות המקומיות ואיגודי הערים חייבים לפרסם מכרזים מכוח פקודת העיריות וצו המועצות המקומיות (א) התשי"א-1950. פטורים מחובת עריכת מכרז וכן פרטי ההליכים של עריכת מכרזים מפורטים בתקנות שהותקנו מכוח חיקוקים אלה. על-פי פסיקת בתי המשפט חייבים גם גופים ציבוריים אחרים לפרסם מכרז בטרם שהם כורתים חוזים.
עתירות בקשר עם מכרזים שפורסמו על ידי גופים ציבוריים, שהיו נדונות בעבר בבג"צ, נדונות כיום בבתי המשפט לעניינים מנהליים.
קבלת עובדים בדרגות מסוימות לעבודה, בסקטור הציבורי, נעשית במכרזי כוח אדם.
