מיגרנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מיגרנה (בעברית תקנית: "צדעת"), היא צורה נפוצה של כאב ראש, בדרך כלל אינטנסיבית מאוד ומגבילה את הפעילות, לפעמים אפילו עד השבתה מוחלטת. זוהי מחלה נוירולוגית שקשורה לכלי הדם באזור המוח. הכאב נגרם כתוצאה של כיווץ או התרחבות של עורקים בבסיס בגולגולת, כך שהכאבים מופיעים במקביל להתכווצות כלי הדם, אך לא ידוע מה גורם להתכווצויות אלו. המיגרנה שכיחה אצל ילדים וצעירים ולרוב נעלמת אחרי גיל 50. בדרך כלל, היא תורשתית. היא מאופיינת בהתקפי כאב חד, הפוגעים בדרך כלל רק בחצי אחד של הגולגולת. המיגרנה מלווה לעיתים קרובות בבחילות, הקאות, רגישות גבוהה לאור ולרעש, לעיתים גם תופעות ויזואליות כמו הילה ודוגמאות של אורות וצללים ועיתים נדירות אף חולשה בחצי הגוף. משך ההתקפה נע בין שעתיים ועד לכדי שלושה ימים במקרים קיצוניים. מס' גורמים ידועים הגורמים להתקפי מיגרנה: ריחות מסוימים, אורות חזקים, רעש קיצוני, מתח, מחזור ואף אכילת מאכלי גבינה צהובה או שוקולד.

ארגון הבריאות העולמי הגדירה את המגרנה כ"מצב תחלואה כרוני". על פי הערכה המיגרנה פוגעת בכ-18% מהנשים ובכ-6% מהגברים.

מקור המילה "מיגרנה" הינו צרפתי ונגזר מהמילה "hemicrania" ביוונית, שפירושה "חצי ראש".

תוכן עניינים 1 תסמינים 1.1 שלב הפרודורם 1.2 שלב האורה 1.3 כאב הראש 1.4 שלב הפוסטדורם 2 סוגי מיגרנה 3 מיגרנה ושבץ 4 מיגרנות מפורסמות 5 קישורים חיצוניים

[עריכה] תסמינים

התסמינים והסימפטומים של מיגרנה משתנים מחולה לחולה. ממילא, החוויות שהסובל ממיגרנה מרגיש לפני, תוך כדי ואחרי ההתקפה לא מוגדרים היטב. ארבעת התסמינים הבאים נפוצים אצל חולים רבים אבל לא יתקיימו בהכרח אצל כל אחד הסובל ממיגנרה:

1. שלב הפרודורם, שעות או ימים לפני ההתקף.
2. שלב האורה, סמוך להתקף.
3. כאב הראש עצמו
4. שלב הפוסטדורם, לאחר ההתקף.

[עריכה] שלב הפרודורם

תסמינים פרודרמליים ניכרים אצל 40%-60% מהסובלים ממיגרנה. שלב זה כולל שינוי במצב הרוח, עצבנות, דיכאון ולחילופין אופוריה, עייפות, פיהוק יתר, ישנוניות, תאווה למאכלים מסוימים (כגון שוקולד ) ועוד. תסמינים אלו בדרך כלל מקדימים את כאב הראש עצמו במספר שעות עד ימים. לרוב נסיון העבר מלמד את החולה והסובבים אותו כי בראותם את סימנים הנ"ל ההתקף קרוב לבוא.

[עריכה] שלב האורה

ה"אורה" נגרמת עקב תופעה ניורולוגית ממוקדת המתרחשת מיד לפני או במשך המיגרנה עצמה. הסימנים מופיעים בדרך כלל בהדרגה במשך 5-20 דקות מיד לפני שכאב הראש מתחיל. סימפטומים של האורה הם בדרך כלל חושיים בטבעם.

אורה ויזואלית הינה הנפוצה מהארועים הניורולוגיים. ישנה הפרעה לראייה הכוללת לרוב הבזקי אור לבנים חסרי צורה ולעתים נדירות אור צבעוני או מזוגזג בצורת חומה בצורה. ישנם חולים המתלוננים על ראייה מעורפלת כאילו שהם מסתכלים דרך עשן או זכוכית ולעיתים מנהרה. אורה סומטוסנסורית כוללת הרגשת נמלול (מחטים) באזור היד והזרוע ובאזור חלל האף והפה. הנמלול אז מתרחב מהיד לעבר הזרוע לכלול את הפנים השפתיים והלשון.

[עריכה] כאב הראש

מיגרנה טיפוסית הינה כאב חזק עד בינוני בצד אחד של הראש המגיע בפעימות. לעיתים הכאב מוגבר עקב פעילות גופנית. לא כל המאפיינים הכרחיים בכדי לקבוע כאב ראש כמיגרנה. הכאב עשוי להיות גם בשני צדי הראש או להתחיל בצד אחד ולהפוך לכללי. בדרך כלל הצד הכואב מתחלף לסירוגין מהתקפה אחת לבאה. הכאב מתגבר בהדרגה, מגיע לשיא ואז מתחיל להחלש. סך משך ההתקפה הינו 4-72 שעות אצל מבוגרים ושעה עד 48 שעות אצל ילדים. תדירות ההתקפים משתנה, מפעמים ספורות בכל החיים ועד כמה פעמים בשבוע. החולה הממוצע סובל ממספר התקפים בחודש. גם עוצמת הכאב משתנה בין החולים ומלווה בתופעות אחרות. אנורקסיה נפוצה אצל חולים רבים במשך ההתקף, למעלה מ-90% סובלים מבחילה וכשליש מהקאה. חולים רבים חווים גירוי יתר בחושים המגולמת בפוטופוביה (פחד מאור), פונופוביה (פחד מרעש), אוסמופוביה (פחד מריח) ומבקשים לשהות בחדש שקט וחשוך. ראייה מעורפלת, גודש באף, שלשול, עלייה בשתן, שינוי בצבע העור והזעה נראים לעיתים בשלב זה. תיתכן התנפחות בקרפקפת או בעור הפנים, רגישות בקרקפת, בליטה של ווריד או עורק במצח וקישוי של העורף או הצוואר. חוסר יכולת ריכוז גם כן נפוצה.

[עריכה] שלב הפוסטדורם

החולה עשוי להרגיש עייף, מותש, ועצבני. כמו כן, תיתכן רגישות יתר בקרקפת ופגיעה ביכולת הריכוז. יש המדווחים על הרגש של ערנות יוצאת דופן הגובלת באופוריה לאחר התקף לעומת אחרים החשים דיכאון ועצבות.

[עריכה] סוגי מיגרנה

תעוקתי: מתבטא בתחושת לחץ ועמימות האופפת את כל הראש, או בצורת חגורה סביב הראש, או משקולת. כאב מציק שאינו גורם להקאה ולרגישות לאור ורעש. עלול להימשך חצי שעה עד מספר שעות ויכול להתחולל גם כמה ימים בשבוע. עלול להתפתח מסיבות רבות הכוללות שינויים במשקל הגוף, מחלות רבות וכן מתח שרירי או נפשי.

כרוני יומי: כאב תעוקתי כרוני יום יומי. עלול להתפתח על רקע דיכאון וגם על רקע שימוש יתר בתרופות נגד כאב ראש.

מקבצי: שכיח יותר בגברים צעירים. תוקף בפתאומיות, גורם לאי-שקט ולתשישות רבה. מופיע תמיד בצד אחד של הראש עמוק בתוך עין אחת, שיכולה להפוך לאדומה ודומעת. באותו צד של הכאב תהיה גם נזילה מהאף או נחיר סתום. זהו כאב קצר ממיגרנה שנמשך בממוצע כשעה, אבל התקפות הכאב תכופות יותר ויכולות להיות להגיע לשמונה פעמים ביום. נטייתו להופיע במקבצים של כחודש, בעיקר בעונות המעבר, ולאחר מכן להיעלם עד שנה הבאה. הטיפול יעיל מאוד וכולל מתן חמצן, נוגדי כאב וסטרואידים. לנשים יש כאבים דומים, שהם קצרים יותר, תכופים יותר ומגיבים לטיפול אחר.

[עריכה] מיגרנה ושבץ

ישנם מחקרים שדווחו על קורולציה מסוימת בין מיגרנות לבין הסיכוי ללקות בשבץ מוחי בהמשך החיים. ניתוח מקיף של מספר מחקרים כאלה ב-British Medical Journal מ-2005 אישש מסקנות אלו. הקשר היה עוד יותר מובהק אצל צעירים הסובלים ממיגרנות ואצל נשים הלוקחות כדורים אורליים למניעת הריון באופן קבוע. מכניזם הקישור אינו ברור אך ייתכן ומדובר בשינויים כרוניים בכלי הדם בראש הקשורים בעקיפין לשתי התופעות.

[עריכה] מיגרנות מפורסמות

יש הטוענים כי ז'אן ד'ארק וקדושים נוצרים אחרים סבלו מהתקפי מיגרנה, אותם פרשו כחזיונות של התגלויות מלאכים. גישה זו מוצגת בחיבור המקדים את מחזהו של ג'ורג' ברנרד שו, סיינט ג'ואן.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• מחקר על זרמים מגנטיים כמסייעים בהקלה על מיגרנות