מחלת הנטינגטון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מחלת הנטינגטון תוארה לראשונה בשנת 1872 על ידי רופא מניו-יורק בשם ג'ורג' הנטינגטון. זו מחלה תורשתית פרוגרסיבית הנגרמת ממוות תאים במוח ומתבטאת בראש ובראשונה בליקוי תנועתי בשם כוריאה, כלומר תנועות לא רצוניות המזכירות מחול. ולכן, שמה המלא בעברית הוא מחולית הנטינגטון, אם כי היא נפוצה יותר בשם מחלת הנטינגטון או תסמונת הנטינגטון. החולים סובלים גם מדמנציה ואבדן זיכרון. היארעות המחלה משתנה בין אזורים שונים, במערב 5-8 לכל 100,000 אנשים.

תוכן עניינים 1 גנטיקה 2 פתופזיולוגיה ואבחנה 3 תסמינים 4 טיפול 5 אתיקה 6 קישורים חיצוניים

[עריכה] גנטיקה

המחלה מועברת בתורשה דומיננטית עם חדירות מלאה, כלומר מספיק אלל (Allele) אחד של הגן הפגום להתבטאות המחלה בנשא והמחלה תמיד תתבטא באדם הנושא את הגן הפגום. למעשה, זו המחלה הידועה היחידה שהיא דומיננטית באמת, כלומר, אין כל הבדל בין נשא של עותק אחד פגום, לבין נשא של שני עותקים פגומים. הגן הפגום נמצא על כרומוזום 4, ומקודד חלבון בשם הנטינגטין. זהו חלבון במשקל 350 קילודלטון הפעיל בציטופלסמת נוירונים במוח. הפגם גורם הצטברות של החלבון, הצטברות זו מובילה למות התא. הפגם הוא למעשה חזרה של שלושה נוקלאוטידים (CAG) פעם אחר פעם, צירוף זה יוצר את חומצת האמינו גלוטמין. כאשר יש מעל 40 חזרות, המחלה מופיעה. כדרכם של מחלות הנגרמות מחזרה טרי-נוקלאוטידית, מחלת הנטינגטון מראה תופעה של ציפייה(Anticipation), כלומר החמרה של המחלה עם התקדמות הדורות בעקבות התווספות של עוד ועוד חזרות. החמרה זו מתבטאת בהופעה מוקדמת יותר וקשה יותר של תסמינים.

[עריכה] פתופזיולוגיה ואבחנה

המנגנון המדויק של הרס התאים על-ידי הצטברות הנטינגטין אינו ברור, כיום יש ראיות לכיוון של נזק פיזי ישיר של החלבון לממברנת התא.

מחלת הנטיגנטון היא מחלה של גרעיני הבסיס במוח. במוח החולה ניתן לראות התנוונות (אטרופיה) של גרעין הCaudate (בעל הזנב) בעיקר אך גם של גרעין הPutamen (קליפה) ושל הקורטקס. בבדיקה ביוכימית ניתן לראות ירידה משמעותית של מעבירים עצביים רבים, בעיקר אצטיל-כולין ו-GABA, מצב זה גורם ליתר פעילות של דופמין בגרעיני הבסיס ובעקבות כך יתר גירוי של הקורטקס התנועתי על-ידי התלמוס. במובן זה מחלת הנטינגטון היא הפכה של מחלת פרקינסון, הנגרמת מניוון תאים מפרישי דופמין ויתר פעילות של אצטיל-כולין ובעקבות כך GABA.

האבחנה אם כך, נעשית בשני דרכים:

• בדרך-כלל היסטוריה משפחתית חיובית יחד עם תצלום MRI של המוח המראה פגיעות באזורים שצוינו לעיל.
• לעתים נדירות יותר, בדיקה גנטית חיובית לחזרות רבות על הגן הרלוונטי.

[עריכה] תסמינים

התסמינים מופיעים לראשונה בדרך כלל בעשור הרביעי לחיים, גיל 35 ואילך (על ההשלכות של עובדה זו מבחינת ביואתיקה, ראה בהמשך). ההופעה ההתחלתית היא של שינויים מנטליים (עצבנות, עצבות, דיכאון) או של תנועות לא רצוניות של הפנים והגוף. 10% מהחולים נושאים גן עם מספיק חזרות כך שהמחלה מופיעה לפני גיל 20, בחולים אלה ההופעה ההתחלתית היא בדרך-כלל של קשיון שרירים.

המחלה מתקדמת לאט אך ללא הפסקה, תוחלת החיים היא 15-20 שנים לאחר הופעת התסמינים הראשונים. עם הזמן התסמינים מחריפים: התנועה הלא רצונית מחמירה ועוברת מהפנים והאצבעות לגוף כולו, מופיע שיטיון, בעיות זיכרון קשות, קושי בדיבור, הדיכאון מחריף. בהמשך אף היציבה נפגמת והחולים הופכים מרותקים למיטה. המוות נגרם בסופו של דבר מסיבות שאינן נובעות מהפגם הגנטי המקורי, כגון חנק, כשל לבבי, דלקת ריאות חריפה, תזונה לקויה וכו'.

[עריכה] טיפול

כיום אין יכולת לעצור את התקדמות המחלה, אך ניתן לטפל כמעט בכל תסמין בנפרד ולהגיע לשיפור במידת מה.

בבעיות התנועה ניתן לטפל עם תרופות המשמשות בדרך-כלל לטיפול בסכיזופרניה, תרופות אלה חוסמות את הקולטנים לדופמין (שכזכור, פועל ביתר) וכך מקלות על החולה. אך, לתרופות אלה תופעות לוואי קשות מאוד ומגוונות מאוד, הכוללת בעיות תנועה מסוגים שונים (אחרות מאלה הנצפות בהנטינגטון), בעיות בהפרשת הורמונים ומגוון רחב נוסף. דוגמה לתרופה שכזו היא הלופרידול.

הדיכאון עמיד מאוד לטיפולים הרגילים (כגון פרוזק וכו') אך מגיב לטיפול בהלם חשמלי.

טיפול שיקומי יכול לעזור בתעסוקה, בעיות דיבור, קשיון שרירים ובעיות היציבה.

[עריכה] אתיקה

הצירוף היחודי שמחלה זו מאופיינת בו, כלומר תורשה דומיננטית עם חדירות מלאה, יחד עם הופעה ראשונה של תסמינים בגיל מאוחר, יוצר מגוון של בעיות ביואתיות שהרופא והחולה נאלצים להתמודד איתם:

• האם אדם שיודע על מחלתו צריך להביא ילדים? לכל ילד סיכוי של 50% לקבלת הגן הפגום. ראוי לציין שטכניקת הפריה בשם Pre-Implamantation Genetic Diagnosis מאפשרת התמודדות עם בעיה זו.
• האם על הורה לילדים שמבין לראשונה את מצבו לספר לילדיו?
• האם על ילדים להורה חולה להיבדק גנטית? בדיקה שכזו תיידע אותם ברמת ודאות גבוהה אם יחלו או לא. אך במידה של תוצאה חיובית אין טיפול, והדבר נרשם בתיק הרפואי, דבר הגורר בעיות תעסוקה וביטוח.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• אתר העמותה הישראלית של משפחות חולי הנטינגטון - אתר אינטרנט המיועד למשפחות ואנשי מקצוע המתמודדים עם מחלת הנטינגטון, האתר מכיל מידע בעברית על דרכי התמודדות עם המחלה, עדכונים מתחום המחקר, ושירותים הזמינים למשפחות.

• 40 עותקים עודפים - בעקבות גילוי הגן הגורם לתסמונת הנטינגטון פותחו שיטות שיוכלו למנוע את התפתחות המחלה. מאת נטע זך, עיתון הארץ.