מחבר מובלע
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מחבר מובלע הוא מונח המשמש לתאר את הכוונה של המחבר או המוען בשדר מסוים, בין אם הוא דיבור, כתיבה, ציור או סרט. עם זאת, המחבר המובלע שונה מכוונת המוען בכך שהוא מוסק על ידי הנמען, ולעתים יכול להיות שונה מהכוונה המקורית של מוען השדר. המונח משמש כיום בעיקר בנרטולוגיה.
המונח הומצא לראשונה על ידי חוקר הספרות וויין בות' בספרו The Rhetoric Of Fiction, שמבדיל בינו לבין הדובר. הדובר, טוען בות', יכול להיות שונה לחלוטין מהמחבר המובלע, בדיוק כפי שהוא יכול להיות שונה מהמחבר. בשימוש באירוניה, למשל, משמעות המלים הנאמרות שונה ממשמעותו הכוללת של המבע. כלומר, המוען משתמש בדובר, השונה ממנו, כדי לומר דברים מנוגדים לכוונותיו.
[עריכה] ההבדל בין המחבר המובלע לכוונת המחבר
המחבר המובלע, כאמור, שונה גם מהמחבר. יש לכך כמה סיבות. ראשית, במרבית המקרים אין באפשרותנו לדעת מהי כוונת המחבר. קורא של יצירת ספרות, למשל, לא מכיר בדרך כלל את מחבר היצירה, והוא שופט את כוונותיו בהתאם ליצירה ולהקשר בו היא נוצרה (זמן הכתיבה, ז'אנר וכדומה).
בנוסף, לא תמיד כוונת המחבר המובלע זהה לכוונת המחבר. טעויות פרשניות הן דוגמה מובהקת לכך. במקרים כאלה, הנמען מפרש את השדר באופן השונה מכוונתו של מוען השדר (אם כי לא תמיד באופן השונה מכוונת השדר עצמו), ומייחס את הכוונה הזו למחבר המובלע. העובדה שאנו מוכנים להודות כי לא הבנו את השדר נכון מצביעה על כך שאנו מכירים בהבדל בין המחבר המובלע לבין כוונתו של המוען.
לעתים הכוונה העולה מהשדר עצמו שונה מכוונת המחבר. מקרה מפורסם הוא הסיפור "סונטת קרויצר" של טולסטוי. למרות שטולסטוי הוסיף הקדמה לסיפור (לאחר שקוראים רבים לא הבינו אותו כפי שביקש שיבינו אותו), יש פרשנים הטוענים כי כוונת השדר שונה ממה שטולסטוי התכוון לו. לטענתם, טולסטוי אמנם התכוון שנבין דבר מה אחד, אולם הסיפור אומר דבר מה אחר. מבלי להיכנס לפרשנות הסיפור עצמו, יש בוויכוח כדי להדגים את הפער שיכול להיות בין כוונתו של המוען לבין הכוונה העולה מהשדר.
