מורין חור
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מורין חור (Moрuн Хүүp) הוא כלי נגינה מונגולי מסורתי ממשפחת כלי הקשת. פירוש השם במונגולית הוא "כלי סוס". זהו כינור העשוי עץ ומגולף בצורת ראש סוס בעל שני מיתרים העשויים שיערות סוס, שאחד מהם עבה יותר מהשני. לעתים מכונים המיתרים ה"זכר" וה"נקבה", והם מכילים בין 105 ל130 שערות סוס כל אחד. בעבר הייתה מכוסה תיבת התהודה של המורין חור בעור גמל או כבש, וכיום היא עשויה מעץ מחורר, בדומה לכינור או לצ'לו.
[עריכה] מקורות
המיתוסים על מקורותיו של המורין חור מספרים כי אחד מהאלים שהתאבל על סוסו המת יצר מגופו את הכלי, והשתמש בו על מנת לנגן שירי קינה לזכרו של הסוס המת.
החוקרים מאמינים כי כלי המיתר הראשונים הגיעו למונגוליה במאה ה-5 לפני הספירה בידי הנוודים של מרכז אסיה. הממצאים מראים בוודאות, כי בחצרו של קובלאי חאן היה כבר שימוש במורין חור, וזאת במאה ה-13.
[עריכה] טכניקות נגינה
טכניקות הנגינה במורין חור משתנות בין אזור לאזור, אך הטכניקה הבסיסית דומה. האצבע המורה והאמה עוצרות את המיתרים בתנועות זריזות, בזמן שהקמיצה והזרת פורטות באמצעות כרית האצבע והציפורן. צידו השמאלי של האגודל משמש לניגון המיתר הדק. לעתים משתמשים בזרת לפריטה על המיתר הדק, כשמעבירים אותה תחת למיתר העבה. המיתר על הקשת עשוי שיער סוס רפוי, ועל מנת לנגן יש למתוח אותו באמצעות יד ימין, על מנת ליצור את הלחץ המתאים.
