מועצת חכמי התורה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מועצת חכמי התורה היא הגוף הרבני בעל הסמכות העליונה במפלגת ש"ס.
[עריכה] הקמת מועצת חכמי התורה
מועצת חכמי התורה הוקמה בעם הקמת תנועת ש"ס בשנת תש"ם (1982), במטרה לשמש כהנהגה הרוחנית לתנועה החדשה. כמפלגה חרדית חדשה הלכה תנועת ש"ס בעקבות אגודת ישראל ומועצת גדולי התורה שלה והקימה מנגנון דומה. עם הקמתה, הייתה מועצת חכמי התורה להנהגה רוחנית ספרדית חדשה אך נהנתה מתמיכה מנהיגותית מטעם גדולי התורה האשכנזים ובראשם הרב שך - תמיכה זו פסקה עם החלטתה העצמאית של מועצת חכמי התורה על הצטרפותה של ש"ס לקואליציה עם השמאל בשנת 1990 (התרגיל המסריח).
חברי מועצת חכמי התורה הרכיבו רשימת המועמדים לבחירות, החליטו על הסכמים קואליציונים וקבעו את מדיניותה הפוליטית והמדינית של המפלגה.
מקימי חברי המועצה הראשונה היו: הראשון לציון הרב עובדיה יוסף, הרב שלמה בעדני, הרב שלום כהן והרב שבתאי אטון (אשר בעקבות הפסקת התמיכה מצד גדולי התורה האשכנזים פרש בשנת 1990). מזכיר המועצה היה הרב משה מאיה (אשר לימים היה חבר כנסת ולבסוף הפך חבר מועצת חכמי התורה בעצמו).
[עריכה] מועצת חכמי התורה כיום
כיום חברים במועצת חכמי התורה הרבנים עובדיה יוסף, שלום כהן, שלמה בעדני ומשה מאיה. מזכיר המועצה הוא חבר הכנסת לשעבר הרב רפאל פנחסי.
עם הזמן התברר שמועצת חכמי התורה היא גוף שעומד ללא עוררין מאחורי הנהגת הרב עובדיה יוסף ולמעשה הוא בעל ההשפעה הכמעט בלעדי על הרכב מפלגת ש"ס ומדיניותה.
