מונגקה חאן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מוֹנְגְּקֶה חַאן (1208-1259, נקרא גם מאנגו) היה החאן הרביעי של האימפריה המונגולית. הוא היה בנו של טולוי, אחיו של הולגו ונכדו של ג'ינגיס חאן. מונגקה כיהן כחאן בין השנים 1251 ועד מותו.
מונגקה היה שותף למערכה האירופאית (1236-1242), בין השאר בהרס קייב וההתקפה על הונגריה. הוא חזר למונגוליה בקיץ 1241, לפני סופה הבלתי צפוי של המערכה בעקבות מותו של אוגדי חאן.
לאחר מותו של גויוק, החאן השלישי, מצא עצמו מונגקה מוביל את קבוצת צאצאי ג'ינגיס חאן ששאפו להדיח את זרע אוגדי מהשלטון. באטו, המבוגר מביניהם, היה קרוב למלחמה בגויוק ב-1248, שנמנעה בעקבות מותו של האחרון. לאחר מותו של החאן, שיתף באטו פעולה עם אלמנתו של טולוי על מנת לסכל את תוכניותיה של אלמנת גויוק - ששלטה בפועל - להעביר את השלטון לאחד מבני משפחתה. הוא כינס קורילטאי בסיביר ב-1250 (הקורילטאי הראשון שלא כונס במונגוליה עצמה). על אף נסיונותיו של באטו, כונס קורילטאי במונגוליה ב-1251, ובחר במונגקה כחאן.
בתקופת שלטונו כחאן, התמקד מונגקה בהרחבת האימפריה יותר מאשר קודמו. הוא עסק במלחמה בסין וחיסל את שושלת סונג, על ידי כיבוש הונאן ב-1254 וכיבוש הודו-סין, שאיפשרו למונגולים לפלוש משלושה כיוונים שונים. הוא מינה את אחיו הולגו לחזית הדרום מערבית, ופעל להרחבת האימפריה אל מעבר לגבולות מצרים. המערכה האירופאית הוזנחה, אך ידידותו של מונגקה עם באטו הבטיחה את שלמות האימפריה.
במהלך קרב בסין ב-1259, חלה מונגקה בצורה מיסתורית בדיזנטריה ומת. מותו עצר את התקדמותו של הולגו והוביל למלחמת אזרחים שמוטטה את אחדותה של האימפריה המונגולית.
| החאן הקודם: גויוק חאן |
החאן הגדול של האימפריה המונגולית | החאן הבא: קובלאי חאן |
