ליקטור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

סמל האימפריום, גרזן עטוף באגודת שבטים, אותו נשאו הליקטורים

ליקטור (לטינית, lictor, מן המונח ligare, לקשור) היה חבר במעמד מיוחד של משרתי ציבור ברפובליקה הרומית, שמשימתו הייתה טיפול במגיסטראטים בעלי "אימפריום".בין השאר נתנו הליקטורים שירותי ליווי, ייצוג, והגנה למגיסטארטים ושימשו כמשרתיהם האישים ושומרי ראשם.

מקור מורשת הליקטורים בהיסטוריה הרומית עתיק מאוד. לפי ליוויוס^[1], ייתכן והמנהג שאול מן האטרוסקים, ששנים עשר שבטיהם נהגו לבחור את מלכם (rege) באמצעות שליחת ליקטור אחד כל אחד. רמז לתפקיד המקורי שלהם עשוי להמצא בשמם, אך גם כאן אין ידיעה ברורה. לפי אאולוס גליוס^[2] מקור השם במילה ligando, קשירה, בגלל שהליקטורים נהגו לקשור את ידיהם ורגליהם של פושעים לפני הענשתם.

הליקטורים נבחרו מבין הפלבאים והיו אנשים חופשיים ואזרחי רומא, דבר שניתן להקיש מהעובדה שלבשו טוגה בתוך רומא. הליקטור היה צריך להיות אדם חסון המסוגל לעבודה גופנית. הליקטורים היו פטורים משירות צבאי וקיבלו שכר קבוע של 600 ססטרצים (נכון לראשית תקופת האימפריה) ואורגנו באגודה. לרוב, נבחרו הליקטורים על–ידי המגיסטרט אותו היו אמורים לשרת, אך ייתכן שנבחרו באמצעות גורל.

[עריכה] תפקידי הליקטור

משימתו העיקרית של הליקטור הייתה לשמש שומר ראש למגיסטראטים בעלי אימפריום, לפי המפתח הבא:

קונסול - 12 ליקטורים
פראיטור - 6 ליקטורים, 2 בתוך רומא
דיקטטור - 24 ליקטורים, 12 לפני הרפורמות של סולה
אידיל - 2 ליקטורים
מגיסטר אקוויטום (אדון הסוסים, סגנו של הדיקטטור) - 6 ליקטורים.
פרומגיסטרטים היו מורשים אף הם לדרוש ליווי ליקטורים (בהתאם לדרג האימפריום שלהם)
אזרחים רגילים זכו לעתים לליווי ליקטורים באירועים מיוחדים כמו הלוויות או מפגשים פוליטיים, כהפגנה של כבוד

הליקטורים נשאו עמם מוטות מעוטרים בשבטים (פסקס) ומחוץ לפומריום נשאו גם גרזנים שסימלו את סמכות הביצוע של האימפריום. הם הלכו אחר המגיסטראט בכל אשר הלך, כולל אל תוך הפורום, ביתו, מקדשים ואפילו בתי המרחץ. הגרזן הוצא מתוך הפסקס בתור שטח הפורם מטרה לסמל את עליונות החוק העירוני על האימפריום בעיר.

הליקטורים הלכו לפני המגיסטראט בשורה, כאשר הליקטור הקרוב ביותר אליו, ה-proximus lictor (המכונה לעתים גם הליקטור הראשי, primus lictor) פוסע ממש לפני המגיסטראט ומעביר את הוראותיו. אם היה קהל במקום, פינו עבורו הליקטורים את הדרך ואף הקפידו כי הקהל יגלה כבוד ראוי לבעל המשרה, כמו לרדת מן הסוס אם רכבו עליו או להסיר כיסוי ראש. הליקטורים היו גם חייבים לעמוד לצידו כאשר פנה אל הקהל. המגיסטראטים יכלו להפטר מהליקטורים רק כאשר ביקרו בעיר חופשית או כאשר פנו אל מגיסטראטים בדרג גבוה מהם.

לליקטורים היו גם משימות משפטיות וענישתיות, והם יכלו בצו אדונם לאסור ולהעניש אזרחים רומים. הענשתם של עבדים או אזרחים זרים הייתה מסורה לקרניפקס.

[עריכה] ליקטור קוריאטוס

ליקטור קוריאטוס (lictor curiatus, ברבים, lictores curiati) היה ליקטור מיוחד שלא נשא עמו פסקס ושמשימתו העיקרית הייתה דתית. היו כשלושים ליקטורים כאלו, תחת פיקודו של הפונטיפקס מקסימוס, הכהן הראשי של רומא. הם נכחו בעת הקרבת קרבנות, שם נשאו את החיה לעולה אל המזבח. הבתולות וסטליות כמו גם הכהנים, ה-flamen, היו זכאים לליווי והגנה של ליקטור קוריאטוס אחד. בתקופת האימפריה, לוו נשים מן המשפחה המלכותית בשני ליקטורים כאלו. הליקטורס קוריאטי היו אחראים גם לזימון האספה הכללית, הקומיטיה קוריאטה, ועל שמירת הסדר במהלכה.