לוין קיפניס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

לוין קיפניס (1894 - 1990), סופר ומשורר ילדים. נולד בעיירה אושומיר פלך ווהלין שבאוקראינה.

מגיל צעיר ניסה את כוחו באמנות, בציור ופיסול בעץ של בעלי חיים. את צעדיו הראשונים בתחום הכתיבה עשה בעיתון שהוציא "פרחי נוי" בסביבות גיל הבר מצווה. הפרסום הראשון בעיתון של ממש היה של שירו "הילד החולה" בעיתון הילדים "הפרחים" ב-1910.

קיפניס הקים בעיירת הולדתו "חדר מתוקן", הקים ספרייה עברית וביים מחזות ילדים שכתב. בשנת 1913 עלה לארץ ישראל והשתלם בלימודי אמנות בבצלאל. מצוקת התכנים לילדי הגן הביאה אותו לכתוב שירים המותאמים לצרכי החינוך לטף בא"י, הראשון להם היה "חנוכיה, חנוכיה".

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה היה שותף להקמת הוצאת "ספרייה קטנה לילדים" ביפו, בה גם ראו אור סיפוריו הראשונים לילדי הגן, וזאת במקביל לעבודות כפייה בחקלאות בהן הועסק על-ידי הצבא התורכי.

בתום המלחמה עסק בהוראת ילדי התימנים בחדרה ולאחר שנה שב לירושלים לפי הזמנת "בצלאל" על מנת לכתוב ולערוך תכנים לילדי הגן. במסגרת זו הוציא קובצי סיפורים ושירים לגננות וערך את "גננו", כתב העת הראשון בא"י לגננת העברייה.

בשנת 1921 קיבל על עצמו ניהול בית יתומים בצפת ובשנת 1922 נסע להשתלם באמנות בברלין, שם פרסם שלושה ספרים בגרמנית. בשנת 1923 שב ארצה והחל ללמד ב"בית מדרש למורים וגננות לוינסקי". בשנת 1928 הקים תיאטרון לילדים אותו ניהל 25 שנה וכתב לו הצגות רבות, תוך שאינו מזניח את תחומי היצירה האחרים הרבים שלו, הוציא לאור שבועונים, שנתונים ומערכי לימוד רבים.

בשנת 1956 פרש מהוראה והתמסר לכתיבה ופרסום.

כתיבתו של קיפניס אופיינה בסגנון קליל ושמח, נטול פאתוס ובה בעת בעל עושר ואסטתיקה. קיפניס גם תרגם מספרות העמים, לופטינג, קלודי, קולומבוני, קמינסקי, ממשלי איזופוס ולה פונטיין, ממעשיות פרו, האחים גרים והנס כריסטיאן אנדרסן.

יצירתו של קיפניס משתרעת על פני כ-800 סיפורים, 600 שירים וכמאה ספרים. בין הפרסים שזכה בהם: פרס יציב (1962), פרס למדן (1974) ופרס ישראל (1978). יצירותיו ראו אור גם באנגלית, צרפתית, גרמנית, רוסית, ערבית ויידיש. לוין קיפניס היה פעיל כסופר במשך 80 שנים רצופות מ-1910 ועד 1990 ונראה שהוא מחזיק בשיא העולמי של כל הזמנים לגבי אורך קריירה כסופר. לוין קיפניס נפטר בשנת 1990 בתל אביב.