לארי אדלר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לוראנס 'לארי' ססיל אדלר (10 בפברואר 1914 - 7 באוגוסט 2001), נגן מפוחית אמריקאי הנחשב בעיני רבים כנגן המפוחית הטוב בעולם, ידוע בשיתופי פעולה עם אמנים אחרים.
[עריכה] ביוגרפיה
לארי נולד בבולטימור, ארצות הברית, למשפחה יהודית. על אף שלמד תקופה קצרה בילדותו לנגן על פסנתר, במפוחית היה אוטודידקט ולמד לנגן באופן עצמאי, כך שעד גיל 27 אפילו לא ידע לקרוא תווים.
את גדולתו של אדלר בעיני נגני מפוחית, ניתן להסביר בכך שהיה הראשון שההעלה את מעמד המפוחית, שעד אז נחשב ככלי מוגבל ועממי, ששימש בעיקר לנגינת מוזיקת פולק וליווי - לכלי נגינה רציני העומד בפני עצמו. לארי היה מופיע בהיכלי קונצרטים, עם קטעים קלאסים כשסימפוניה מלווה אותו, וכשהמפוחית משמשת ככלי הסולו.
ב-1949, לאחר שההואשם באהדה לקומוניזם נאלץ אדלר לעזוב את ארצות הברית ועבר להתגורר באנגליה.
בנוסף לנגינה, גילה אדלר כשרון גם בתחומים נוספים. הוא שיחק במספר סרטים והופיע בסדרות טלוויזיה; כתב טור סטירי פופולרי במגזין "Private Eye", שימש כמבקר מסעדות וכתב מספר ספרים, ביניהם האוטוביוגרפיה שלו, "It Ain't Necessarily So" ב-1985.
ב-1953 היה מועמד לאוסקר על פסקול הסרט Genevieve - אף ששמו לא הוזכר בכתוביות מכיוון שהופיע ברשימה השחורה בתקופת חקירות הסנטור ג'וזף מקארתי.
ב-1994, בגיל 80, הקליט אדלר בשיתוף עם מפיק התקליטים של הביטלס, ג'ורג' מרטין, אלבום עם ביצועים לשירי המלחין ג'ורג' גרשווין, כולל ביצוע מהולל ל-Rhapsody in Blue.
בישראל פועל מ-1962 הרכב נגני מפוחית מצליח בשם "שלישית אדלר", טעות נפוצה היא שיש קשר משפחתי בין נגני אדלר (שזהו גם שם משפחתם) לבין הנגן האמריקאי, אך השם נבחר כמחווה לו.
בגיל 87 נפטר לארי.הוא הותיר אחריו 4 ילדים, שני נכדים ושני נינים.
