כשל נטורליסטי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כשל נטורליסטי (לטינית, plurium interrogationum, ריבוי שאלות) הוא טיעון מקבוצת כשלי הסחה השייכת לכשלי אי-רלוונטיות, בו נעשה נסיון להסיק מסקנה ביחס לרצוי על פי המצוי (בעיית הרצוי והמצוי). המסקנה עשויה לגעת בחובות מוסריות או במצב עניינים אידאלי, אך ביסודה היא נשענת על המסקנה הלא מוצהרת (והכוזבת) שעלינו לקבל תמיד את מצב העניינים הקיים כנתון. המונח נטבע על ידי ג. א. מור בספרו "פרינקיפיה אתיקה (עקרונות האתיקה) משנת 1903, אף כי יסודות הרעיון מצויים כבר בכתבי דייוויד יום.
יום טען כי לא ניתן להסיק באופן תקף את ה"רצוי" (ought) מתוך ה"מצוי" (is). לדוגמה, אם טבעת עשויה זהב, אין זה הכרחי שהטבעת תהיה בעלת ערך. אנו צריכים לדעת בנוסף שזהב הוא בעל ערך. בהשלכה, אנו נדרשים ליצור אבחנה בין עובדות (לדוגמה, שהטבעת עשויה זהב) ובין ערכים (זהב הוא בעל ערך).
דוגמאות:
-
- "לפי תורת האבולוציה, היצורים הטובים ביותר ישרדו. לכן, אנחנו לא צריכים לעשות מאמץ כדי להזין את העניים. אם הם לא יכולים לשרוד בעצמם, זה סימן שהם לא טובים כמונו".
- "תמיד היו מלחמות ולכן אין שום סיבה מוסרית להפסיק להילחם".
