כנימת מגן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| כנימת מגן | |
|---|---|
 |
|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | פרוקי רגליים |
| מחלקה: | חרקים |
| סדרה: | פשפשאים |
| משפחה: | כנימת מגן |
| שם מדעי | |
 Pseudococcidae |
|
כנימת מגן היא שם משפחה בסדרת הפשפשאים. חרקים אלה נפוצים באזורי אקלים חם ולח. רובן הגדול הוא מזיק קשה לחקלאות בשל תזונתן המורכבת ממוהל הצמחים אותו הן מוצצות. כנימות המגן חיות הן על צמחי חממה, צמחי בית ועצים סובטרופיים.
לכנימות מגן שוני משמעותי בין הזכרים והנקבות. הנקבות לרוב מגיעות למצב קבוע וחסר תנועה על הצמח כשהן מסיימות את התפתחותן. אז, בדומה לכנימות העלים, הן ניזונות ממוהל הצמח על ידי נעיצת איבר מציצה הקרוי חדק בצמח. הזכרים הם קטנים יותר, בעלי כנפיים ועוברים שינוי צורה מלא בהתפתחותם. הכנימות עוברות בין הצמחים בעיקר על ידי רוחות המעיפות אותן כשהן צעירות ולא מקובעות עדיין לצמח.
כנימות המגן ניזונות בעיקר מעצים. כדי לקבע עצמן לעצים, מפרישות הנקבות שכבת דונג אבקתית (באנגלית הן קרויות Mealybug, חיפושית קמחית) המשמשת להגנה עליהן מפני טורפים ומזג אויר כשהן ניזונות מן הצמח. הזכרים לעומתן, בעלי מחזור חיים קצר וכבוגרים כלל אינם ניזונים אלא מפרים את הנקבות ותו לא.
כמה מינים של כנימות מגן מטילים את ביציהם בשכבת הדונג לשם הגנה עליהן. הן בדרך כלל מונות בין 50 ל-100 ביצים.
כנימות המגן הנחשבות כמזיקות ביותר הן אלה הניזונות מעצי הדר. המינים הנוהגים לתקוף עצי הדר הם אצריית ההדרים, כנימה קמחית, כנימה אדומה, וכנימה שחורה . מינים אחרים פוגעים בקני סוכר, ענבים, עצי אננס, עצי קפה, עצי תמר, סחלבים ועוד.
אחד המינים של כנימות המגן- הכרמיל, הוא תולעת השָני המוזכרת בתנ"ך. בהיותן זחל מכיל גופן צבע אדום אשר ממנו היו מפיקים את השני.
