יוסף טל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוסף טל (נולד ב-18 בספטמבר 1910), מלחין ישראלי.
יוסף טל נולד ב-פולין בשנת 1910, וסיים בה את האקדמיה למוזיקה. עלה לארץ-ישראל ב-1934. ב-1937 הצטרף לסגל האקדמיה למוזיקה בירושלים, ובין השנים 1948-1950 היה מנהלה.
לאחר מכן שימש כראש החוג למוזיקה באוניברסיטה העברית בירושלים והיה מייסדו של המכון למוזיקה אלקטרונית.
רשימת יצירותיו כוללת קנטטות, מוזיקה כלית וקולית וכן אופרות: "שאול בעין-דור" - אופרה במערכה אחת, "אשמדאי", "מצדה 967" שבוצעה לראשונה בירושלים בשנת 1973 במסגרת פסטיבל ישראל, לציון 1900 שנה לנפילת מצדה, האופרות "הניסיון" ו"הגן", "יוסף" אופרה שהוזמנה על-ידי האופרה הישראלית החדשה ב-1994.
[עריכה] ספרים
טל פרסם שני ספרים אוטוביוגרפיים:
- Der Sohn des Rabbiners. Ein Weg von Berlin nach Jerusalem (בנם של הרבנים: מברלין לירושלים), בהוצאת Quadriga Verlag J. Severin, ברלין, 1985, ISBN 3-88679-123-8
- Tonspur - Auf der Suche nach dem Klang des Lebens (בחיפוש אחר קול החיים); בהוצאת Henschel, ברלין 2005, ISBN 3-89487-503-8
[עריכה] פרסים
- 1970 – פרס ישראל במוזיקה
- 1975 – פרס העיר ברלין
- 1983 – פרס "קרן וולף" על תרומה לעולם המוזיקה
- 1984 – פרס Verdienstkreuz I Klasse הגרמני
- 1985 – פרס fr:Ordre des Arts et des Lettres הצרפתי
- 1995 – פרס Johann Wenzel Stamitz הגרמני
כמו-כו זכה טל במענק של אונסק"ו ללימוד המוזיקה האלקטרונית
