יוסף אלבו
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי יוסף אלבו (1380 - 1444, על פי הערכה) רב ופילוסוף יהודי שהתגורר בספרד. מחשובי הפילוסופים היהודים ומחבר ספר העיקרים.
יצירתו של אלבו נולדה על רקע הצורך לזקק את עיקרי היהדות למבנה אכסיומטי פשוט, כדי לחזק את השורות ולמנוע התבוללות. השפעתו של רבו רבי חסדאי קרשקש עליו גדולה מאוד.
התקופה שבה פעל אלבו הייתה זמן משבר ביהדות ורבים המירו את דתם. אלבו נאלץ להשתתף בויכוח טורטוסה ולהסביר מול קהל עוין את עקרונות אמונתו. זה היה הרקע לחיבור "ספר העיקרים" שבו העמיד אלבו את עיקרי הדת היהודית על שלושה: מציאות האלוהים, מתן תורה בהתגלות בהר סיני וקיומם של שכר ועונש. מעיקרים אלו יוצאים שורשים, שכפירה בהם מביאה לכפירה בעיקרים ומוציאה את הכופרים מהכלל. הימנעות אלבו מלכלול את האמונה במשיח כעיקר עוררה עליו ביקורת.
סגנונו של אלבו פשוט ובהיר. בולט רצונו להתפלמס עם הנצרות אשר לדעתו סותרת את השכל, בניגוד ליהדות. מגמות פולמוסיות אלו הביאו לצנזורים מסוימים שנעשו בספר בידי הרשויות.
כפילוסופים אחרים תומך אלבו בחקירה פילוסופית ואינו מסכים לאיסור שיזמו השמרנים על התעמקות פילוסופית בענייני האלוהות. חידוש יש בדעתו על הצמחונות, חידוש שהיווה יסוד ל"חזון הצמחונות והשלום" של הרב קוק. לדבריו, אף שהתורה התירה אכילת בשר, זהו היתר בדיעבד, שאינו מציאות אידאלית.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- ר' יוסף אלבו, ספר העיקרים – מהדורת אינטרנט, באתר דעת
