יון איליאסקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יון איליאסקו (Ion Iliescu) נולד ב-3 במרץ 1930 באולטניצה. כיהן כנשיא רומניה משנת 1989 עד 1996 ואז הוחלף על ידי אמיל קונסטנטינסקו, ופעם שנייה, כאשר החליף את קונסטנטינסקו, מ־2000 עד 2004. בשנת 2004 הוחלף על ידי טראיאן בססקו. איליאסקו היה חבר במפלגה הקומוניסטית ותפס את השלטון לאחר המהפכה שבה הופל הרודן ניקולאי צ'אושסקו.

אביו של איליאסקו היה חבר במפלגה הקומוניסטית הרומנית כבר בשנות העשרים של המאה ה-20. הוא גנב את הגבול לברית המועצות, השתתף בקונגרס המפלגה הקומוניסטית בשנת 1931 ונשאר שם עוד 4 שנים. כשחזר לרומניה נידון לבית סוהר ומת בבית הסוהר. אימו זנחה אותו בגיל צעיר והסבים הם שגידלו אותו. בגיל 9 אימצה אותו דודתו אריסטיצה, שהייתה לאחר מכן משרתת וטבחית של אנה פאוקר. אנה פאוקר סייעה לאיליאסקו להגיע למוסקבה וללמוד שם במכון האנרגטי. לאחר שחזר לרומניה מילא תפקידים בכירים במדרג הקומוניסטי. הוא היה בהנהגת איחוד הנוער הקומוניסטי ושר הנוער.

למרות היותו חבר המפלגה הקומוניסטית, היה איליאסקו בין מייסדי חזית ההצלה הלאומית, שהפכה בהמשך לחזית הדמוקרטית להצלה לאומית, בהמשך למפלגה לדמוקרטיה סוציאלית ברומניה ולבסוף למפלגה הסוציאל-דמוקרטית.

ב-22 בדצמבר 1989 הוביל איליאסקו את המהפכה נגד הרודן ניקולאי צ'אושסקו. איליאסקו תפס את השלטון במדינה ובכך באו לסיומן 22 שנות שלטונו של הרודן הקומוניסטי.

בשנת 1990 זימן איליאסקו את הכורים בהנהגתו של מירון קוזמה "להגן על המדינה", כלומר לדכא את ההפגנות האנטי-קומוניסטיות שנערכו בכיכר האוניברסיטה. כיום מתנהלת נגדו חקירה בנושא זה.