יואל פלגי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יואל פלגי היה אחד מן הצנחנים (יחד עם חנה סנש) שצנחו ביוגוסלביה ע"מ להגיע להונגריה הכבושה על ידי הנאצים ולהרים את נס המרד של יהודי הונגריה שעוד לא החלה השמדתם ,משימה שנכשלה ואף נאמר עליה שהיא בבחינת "כוס מים על העיר הבוערת".
הצנחנים איחרו והגיעו כאמור לאחר כיבוש בודפשט על ידי הגרמנים.
פלגי הגיע לביתו של קסטנר שהיה עסוק בעסקאותיו השנויות במחלוקת עם אייכמן לגבי רכבת ההצלה. קסטנר המופתע ביקש מפלגי שיגש לגסטאפו ויציג עצמו כשליח הסוכנות שבא לוודא אם הגרמנים רציניים באשר להסכמתם על רכבת המיוחסים.
פלגי עשה כפי שנתבקש, אולם לבסוף נעצר ועונה ואף נשלח ברכבת כנראה לאושוויץ, פלגי היה לוחם קומנדו והצליח לברוח מהרכבת וחזר לבודפשט והשתתף במאמצי ההצלה עד תום המלחמה.
פלגי היה היוזם להעמדתו של קסטנר לדין על ידי ההגנה, אולם לאחר הירצחו של ישראל קסטנר הוציא פלגי את ספרו "רוח גדולה באה" בהוצאה מחודשת ובו הוא מצליח להתגבר על רגשותיו האישיים (כיוון שקסטנר לא הציל את משפחתו של פלגי שנספתה בשואה) ומצליח להבין ללבו של קסטנר.
לאחר היחס של התובע במשפטו של קסטנר אשר העז להאשים את העד פלגי בבגידה כיוון שהצדיע במועל יד לאנשי אס אס על מנת שלא יחשדו בו, כתב פלגי במהדורה המחודשת של ספרו את הדברים המאלפים הבאים:
- "ואילו אנו טרם השתחררנו ממלכוד עצמנו ועודנו נוהגים לפי הכלל:
- אם תצא ולא תחזור - גיבור תהיה
- אם תצא ותחזור - תישפט
- אם תשב ולא תעשה - תשפוט
- ואולם העם הזה יוסיף להתקיים אם תמיד יימצאו לנו כאלה שיאמרו: מי ילך אם לא אני? והם ילכו בדעתם, שאם יחזרו- אולי יישפטו בידי אלה שלא הלכו"
[עריכה] קישורים חיצוניים
- על יואל פלגי מג'ד הצנחנים הראשון בצה'ל ראה באתר הצנחנים.
