יהושע רבינוביץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יהושע רבינוביץ
תאריך לידה	1911
תאריך פטירה	14 באוגוסט 1979
ממשלות	16, 17
כנסות	9
סיעות	המערך
תפקידים בולטים	ראש עיריית תל אביב שר האוצר שר השיכון

יהושע רבינוביץ (1911 - 14 באוגוסט 1979), ראש העיריה השביעי של תל אביב, חבר כנסת ושר האוצר.

יהושע רבינוביץ נולד בווישנייב שבפולין בשנת 1911. לאחר סיום לימודיו עבד כמורה וכמנהל בית ספר עברי של תנועת "תרבות". בשנת 1934 עלה לארץ ישראל, הצטרף למפלגת פועלי ארץ ישראל והיה פעיל בהסתדרות הכללית וכן היה מראשי ברית הקואופרציה הצרכנית של ההסתדרות.

תוכן עניינים 1 ב"גוש" של מפא"י 2 בעיריית תל אביב 3 שר האוצר 4 לקריאה נוספת 5 קישורים חיצוניים

[עריכה] ב"גוש" של מפא"י

היה האיש מאחורי הקלעים ב"גוש" של מפא"י (שהיווה קבוצה מאורגנת בתוך מפא"י, בעיקר חברים ותיקים, בשנות המדינה הראשונות, ששרגא נצר היה הדמות הבולטת בה, ואשר הייתה הקבוצה העירונית בעלת ההשפעה הרבה ביותר במפלגה).אשר ידלין אמר עליו כי "שמר על אלמוניות עד שנבחר לראש עירייה" וגם כאשר נבחר לתפקיד שר האוצר היה "פוחד מהשלטון גם כשהוא עצמו השלטון".

[עריכה] בעיריית תל אביב

בשנת 1955 נבחר למועצת עיריית תל אביב, וכיהן בתפקיד סגן ראש העיריה בשנים 1959-1969, במהלך כהונתו של מרדכי נמיר כראש העיריה. לאחר התפטרותו של נמיר בשנת 1969 נבחר על ידי מועצת העיריה לכהן בפועל כראש העיריה, ובבחירות 1969 נבחר על ידי תושבי העיר לתפקיד ראש העיריה.

רבינוביץ יזם את הקמת פארק הירקון הקרוי כיום על שמו ("גני יהושע")וכן את טיילת תל אביב.

בשנת 1974 זכה שלמה להט בבחירות לעיריית תל אביב, ורבינוביץ מונה לתפקיד שר השיכון, לאחר ששימש זמן קצר בתפקיד יו"ר מועצת המנהלים של חברת עמידר.

[עריכה] שר האוצר

ב-3 ביוני 1974 מונה רבינוביץ לשר האוצר בממשלתו הראשונה של יצחק רבין. בתפקיד זה כיהן עד 20 ביוני 1977, מועד תום כהונתה של ממשלת רבין.

כשר האוצר הוביל רבינוביץ צעדים מרחיקי לכת בתחום המסים:

• הרפורמה במס הכנסה בעקבות המלצותיה של "ועדת בן שחר"
• הטלתו של מס מעסיקים
• הטלתו של מס ערך מוסף

האינפלציה, שהחלה לעלות כבר בתחילת שנות השבעים, גאתה אחרי מלחמת יום הכיפורים ומשבר הנפט, כאשר רבין ורבינוביץ לא נקטו במדיניות של ריסון תקציבי, שמשמעותה הייתה פיטורי עובדים במגזר הממשלתי וקיצוץ בתכניות הרווחה.

כדי להמנע מן ההלם שגרמו למשק פיחותים חד-פעמיים גדולים ולצמצם עיוותים שנגרמו בשל אי-התאמת שער החליפין לערך הראלי של המטבע הישראלי, הנהיגה ממשלת רבין, מדיניות של "פיחות זוחל" – מנגנון שהביא להתאמה שוטפת של שער הלירה אל מול הדולר על פי ערכה המדרדר של הלירה. שיטה זו איפשרה ניהול המשק ללא זעזועים גדולים גם באינפלציה שהגיעה לשיעור של כ-50 אחוז בתקופת כהונת הממשלה. באופן זה, איפשר המנגנון להימנע מריסון תקציבי שהיה מרסן את האינפלציה. האינפלציה הגואה תגמלה את המקורבים לצלחת השלטונית, ובראש ובראשונה את המפעלים והארגונים ההסתדרותיים באמצעות בנק הפועלים ומוסדות פיננסיים קשורים לו, שנהנו מ"ביטוח הצמדה" (דהיינו, הם שילמו פרמיה קבועה ונהנו מהגנה ממשלתית מלאה כנגד האינפלציה). באופן זה נתנה הממשלה, למעשה, סובסידיה (בעיקר לבנק הפועלים ומפעלי ההסתדרות) בגובה ההפרש בין שיעורי האינפלציה הגואה לבין שיעורי ביטוח ההצמדה הנמוכים. מאי-הריסון התקציבי שהביא לאינפלציה נהנו גם חלק מן העובדים שלא נפגעה יכולת המעבידים שלהם להעסיקם. במקביל הביא הדבר לפגיעה מתמשכת בחלקו של המשק ושל העובדים שלא נהנו במידה מספקת מן התקציב הציבורי ונאלצו לשאת בנזקי האינפלציה וכן בבעלי ההכנסות הנמוכות שלא חל עידכון מלא של הכנסותיהם לאינפלציה. בשנת 1975 עלה מדד המחירים לצרכן ב-24 אחוז, ובשנת 1975 - ב-38 אחוז. האינפלציה התלת-ספרתית, שליוותה את ישראל בחצי הראשון של שנות ה-80, החלה לאחר תום כהונתו של רבינוביץ.

יהושע רבינוביץ נפטר ב-14 באוגוסט 1979.

[עריכה] לקריאה נוספת

• פנחס בן שחר, בתי תל אביב יפו מספרים, תולדותיה של העיר העברית הראשונה, משרד הביטחון ההוצאה לאור, תש"ן - 1990.
• אשר ידלין, עדות, ידיעות אחרונות (עידנים), 1980

[עריכה] קישורים חיצוניים

• יהושע רבינוביץ באתר הכנסת

ראשי העיר תל אביב-יפו
מאיר דיזנגוף דוד בלוך-בלומנפלד משה שלוש ישראל רוקח חיים לבנון מרדכי נמיר יהושע רבינוביץ שלמה להט רוני מילוא רון חולדאי I 1921 – 1925 1925 – 1927 1936 1936 – 1952 1953 – 1959 1960 – 1969 1969 – 1974 1974 – 1993 1993 – 1998 1998 – II 1928 – 1936