יהודה לייב קצנלסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

ד"ר יהודה לייב בנימין קצנלסון (כצנלסון) (1846 - 1917), סופר עברי ורופא מתקופת התחייה, מוכר גם בשם העט שלו בוקי בן יגלי (על שם נשיא שבט דן בספר במדבר).

י"ל קצנלסון נולד בצ'רניגוב שברוסיה, למד במספר ישיבות והוסמך כרב בבית המדרש לרבנים בז'יטומיר. למד באקדמיה הרוסית לרפואה ושירת כרופא צבאי. במלחמת רוסיה-תורכיה, 1878-1877 יצא לחזית כרופא. בתום המלחמה התיישב בסנקט פטרבורג ושם שימש כרופא כל חייו.

עוד בצעירותו החל להשתתף בעיתונים העבריים מצד אחד, ובכתבי עת רפואיים ברוסית מצד שני. בעברית פרסם פיליטונים, רשימות מענייני דיומא, ומאמרים פוליטיים חברתיים. כן החל לכתוב על מדע הרפואה, למן התלמוד ועד לרפואה המודרנית ברוסיה של ימיו. לימים כונסו מאמריו אלה בספרו "התלמוד וחכמת הרפואה".

י"ל קצנלסון לא היה ציוני בראשית דרכו הציבורית. הוא תמך בטריטוריאליסטים, והיה מן המטיפים הנלהבים להתיישבות יהודית חקלאית, בכל מקום שהדבר ניתן, בייחוד בדרום רוסיה ובמושבות היהודיות בארגנטינה. על אהבת האדמה ועבודתה כתב גם את ספרו העברי "שירת הזמיר", שיצא לאור בורשה בשנת 1895 (תרנ"ה). ביקר בארץ ישראל בשנת 1909 וסייר במושבות הראשונות. לאחר הביקור חל מהפך בדעותיו, הוא נטש את הטריטוריאליזם והחל לתמוך בציונות המעשית.

לאחר פרישתו של שמעון דובנוב נתמנה לעורך הראשי של האנציקלופדיה היהודית ברוסיה, שנדפסה בלשון הרוסית. כן הירצה, ברוסית, בשיעורים למדעי המזרח, שעסקו בין השאר בהתיישבות היהודית בארץ. ספריו נתפרסמו גם מחוץ לרוסיה, וקנו להם קוראים אוהדים בארץ ישראל, בארצות הברית ובארגנטינה. מהדורות מספריו העבריים נדפסו בארץ ובארצות הברית. נפטר בסנקט פטרבורג בשנת 1917 (תרע"ז).

דמותו יוצאת הדופן של קצנלסון והשילוב בין רופא רוסי לבין סופר עברי התומך בתנועת התחייה, הביאו לו פרסום רב בכל רחבי העם היהודי. מספר מונוגרפיות על חייו ועל יצירותיו נכתבו בידי סופרים עבריים בעלי שם, כמו דוד פרישמן, יעקב פיכמן, בן ציון כץ, מנחם ריבולוב וראובן בריינין, לחובר וישראל כהן.

בעיר תל אביב קרוי רחוב לזכרו, הנושא את כינויו הספרותי "בוקי בן יגלי".