יהודה הלוי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי יהודה הלוי (ריה"ל) תלמיד חכם, פילוסוף, רופא ומגדולי המשוררים וההוגים של היהדות בימי הביניים.
תוכן עניינים |
[עריכה] רקע
ריה"ל נולד לפני שנת 1075, בעיר טודלה שבצפון ספרד, למשפחה עשירה ומשכילה, וזכה לחינוך מקיף גם בתחום היהדות וגם בתחום ההשכלה הכללית-הערבית. היה תלמידו של פרשן ופוסק התלמוד רבי יצחק אלפסי.
ריה"ל חי בין שלושה מאורעות עיקריים שהטביעו את חותמם על עם ישראל בתקופה זו:
- הכיבוש מחדש (רקונקיסטה) של ספרד על ידי הנוצרים, מלחמת הרקונקיסטה החלה בסביבות שנת 1075 ונמשכה עשרות שנים; המלחמה הסתיימה ב-1266 בהצלחה די גדולה לנוצרים שהשתלטו על רוב ספרד מלבד אזור גרנדה (דרום אנדלוסיה). במלחמה זו נדדו המוני אנשים ממקום למקום, והיהודים שתפסו משרות נכבדות בשלטונות שני הצדדים - הנוצרים והמוסלמים - סבלו קשות וזוהו על ידי כל צד כאוייב. ריה"ל נדד אף הוא מהצפון לדרום; הוא נחשף למלחמה ואחדים מידידיו מתו בה.
- מסע הצלב הראשון בשנת 1099 גרם ליהודים צרות רבות בארצות הנוצרים, הם נטבחו ועונו.
- הופעת האלמווחדון - קבוצת מוסלמים קנאית מצפון אפריקה שתפסה את השלטון בספרד המוסלמית. הגם שהדת המוסלמית סובלנית באופייה ומתייחסת יפה לדתות מונותיאיסטיות אחרות (לפחות באותם ימים), צמחו בתוכה קבוצות קיצוניות לא סובלניות, שדרשו מנתיניהן להמיר את דתם בכוח. כאשר אלו תפסו את השלטון בספרד, ברחו משם משפחות רבות, ביניהן משפחתו של הרמב"ם.
שלושת המאורעות הללו עיצבו את מחשבתו של ריה"ל וקבעו בה היררכיה של חשיבות.
[עריכה] חייו בספרד
בשנות חייו הראשונות נדד ריה"ל בספרד כמשורר שכיר בחצרות של נכבדים באירועים חשובים. הוא נפגש עם משה אבן עזרא, גדול המתודולוגים של השירה בזמנו, ועל מפגש זה מסופר שמספר משוררים ערכו תחרות: הם לקחו שיר של משה אבן עזרא, שהוא קשה מאוד מבחינת התבנית וניסו לחקות אותו. ריה"ל זכה בתחרות, שלח את השיר למשה אבן עזרא וזה הזמינו אליו. סיפור זה אכן טיפוסי לתקופת חייו הראשונה, בה חיבר הרבה שירי חשק, מקאמות ושירי יין.
ריה"ל התחבר למשוררים יהודיים והתקבל בכבוד גדול בטולדו, שם שימש כרופא החצר של מלך קסטיליה; איש חסדו היה שלמה אבן פרוציאל, שר בחצרו של אלפונסו ה-6, אך כששלמה נרצח ב-1108, הוא עזב את טולדו ועבר לדרום ספרד. באותו זמן מצבו הכלכלי היה מאוד טוב וחוג ידידיו הלך וגדל, עד שכמעט לכל מקום שהגיע אליו, התקבל בהערצה; הוא עסק ברפואה ובמסחר.
ריה"ל התחבר במיוחד עם רבי אברהם אבן עזרא (ראב"ע), והם נדדו יחדיו בספרד המוסלמית; ראב"ע אף מזכיר את ריה"ל מספר פעמים בפירושו למקרא (כגון בפירושו לשמות ט,א; כ,א; דניאל ט,ב). האגדה על כך שריה"ל השיא את בתו עם ראב"ע אינה נכונה, אך היא מלמדת על יחסי הקירבה ביניהם.
[עריכה] הנסיעה לארץ ישראל
בשלב מסוים החליט ריה"ל לעלות לארץ ישראל וב-1140 עלה על אוניה לכיוון מזרח, הן משום הכמיהה לעלות לארץ ישראל והן משום שריה"ל התאכזב מהתקוה לעליית מעמדם של היהודים בגולה. בים הוא כתב שירי-ים על חיות מוזרות. הוא הגיע למצרים וריכז סביבו חוג מעריצים משכילים, ביניהם ידידו-תלמידו חלפון הלוי מדמיאט. הוא נאלץ להישאר במצרים, משום שמעריציו לא הניחו לו ללכת והוכיחו לו בק"ן הוכחות שארץ מצרים שוות ערך לארץ ישראל, אולם ריה"ל חשש שלא יספיק לנסוע לישראל, וכמעט עלה על אוניה שעמדה לצאת באותו כיוון, אולם נאלץ לחזור משום תנאי מזג האויר. בעבר הייתה מקובלת הטענה כי ריה"ל מת במצרים, ככל הנראה כחצי שנה לאחר בואו אליה ושם גם נקבר. אולם, ממצאים מהגניזה הקהירית שנתפרסמו בשנים האחרונות מעלים כי עזב את מצרים בחודש סיון ונפטר, כנראה בארץ-ישראל, בחודש אב של אותה שנה. אגדה מהמאה ה-16 מספרת כי הוא הגיע לירושלים, נשק את אבניה ושר "ציון הלוא תשאלי", ואז פרש ישמעאלי שדהר רמסו בסוסו, וכך מת. לאגדה זו אין בסיס, מלבד העובדה שבאותם ימים ארץ ישראל נשלטה על ידי הצלבנים.
[עריכה] "הכוזרי"
- ערך מורחב – הכוזרי
רבי יהודה הלוי התפרסם בעיקר בזכות ספרו הפילוסופי-יהודי "הכוזרי", ספר שעבד עליו כעשרים שנה, לו יש מסגרת דרמטית מומחזת. הוא מבסס את סיפור המסגרת של הספר על התגיירותו של מלך כוזר. ביסוד הספר עומדת התמודדות נגד השיטה האריסטוטלית ששלטה בשיח הפילוסופי של התקופה, וריה"ל מצליח לחרוג מהפורמולות המקובלות ולהעמיד אלטרנטיבה בעלת קסם פיוטי ולכידות פילוסופית משל עצמה, הנלמדת עד היום כקלאסיקה יהודית.
על אף, ואולי בגלל, שהפילוסופיה היהודית של ימי הביניים לא נלמדה בחברה היהודית המסורתית בעת החדשה, קבע הגאון מוילנה כי "ספר הכוזרי הוא קודש קודשים ועיקרי אמונת ישראל ותורה תלויים בו".
[עריכה] תפיסתו הפילוסופית של יהודה הלוי
ר' יהודה הלוי פרש מהשכלתנות האריסטוטלית של חכמי ישראל שקדמוהו ויש בו מעט קוי דמיון לתורה הנאופלטונית, ומערער על הדעה שהשכל יכול להגיע לאמת אחת בנושאים מטאפיסיים. נמשך אחר הפילוסוף המוסלמי אלגאזלי בספרו "הפלת הפילוסופיה".
להלן כמה מרעיונותיו הבסיסיים:
- אין אנחנו יכולים בשכל לייחס קיום ריאלי לארבעת היסודות בהתגלותן הטהורה.
- דחה את התפיסה האריסטוטלית בתורת אלמוות השכל מכח מספר הידיעות השכליות. גם את האמת של האריסטוטליות הוא מקבל מכח ההתגלות ולא מכח דרכי ההוכחה שלה.
- מודה באמת המוסרית כשכלית, אבל רק מתוך תועלתה בלבד.
- מקור האמת הדתית היא אך ורק ההתגלות (בהר סיני). השכל לבדו אינו יכול להגיע להתחברות או לדרך המחברת לאלוהים. רק אלוהים יודע את הדרך אליו, והודיע זאת בהתגלות. ההתגלות היא במראות של חושים והיא יסוד האהבה.
- התורה איננה יכולה לסתור את השכל הישר.
- ההשגחה על ישראל היא מעל הטבע ונוהגת בכל הדורות.
- לעם ישראל יש כושר דתי להשגה, שמעל לשכל (מזכיר את "כוח הנפש" שמעל לשכל, בדברי פרוקלוס). כושר זה יוצא לפועל על ידי חוקי התורה. באדם היהודי שוכנת מדרגה "ממין המלאכים" והוא מִדרגה מעולה ממדרגת ה"מדבר". למעשה כוונתו היא שביהודי יש מעלה אימננטית שמבדילה אותו משאר בני האדם.
- הדת יכולה להתפרש בשעת הצורך גם עם הנחת "חומר קדמון" בלתי נברא. תארי האל אף אלו הנראים חיוביים אינם אלא שלילות. מושג האלוהים השכלי תופס אותו רק לפי פעולותיו הטבעיות, אמנם שם השם לא יושג כי אם בנבואה.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- רבי יהודה הלוי, חידות, באתר "דעת"
- רבי יהודה הלוי, באתר מט"ח
- מבחר מאמרים מספר הכוזרי לריה"ל, טקסט מלא
- שיעורים בספר הכוזרי
- כתבי רבי יהודה הלוי בפרויקט בן-יהודה
