יהודה החסיד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

ערך זה עוסק ברבי יהודה החסיד, ראש המדברים בחוג חסידי אשכנז. לערך העוסק ברבי יהודה החסיד, שעלה מפולין לירושלים בסוף המאה ה-17, ראו יהודה החסיד (ירושלים).

רבי יהודה החסיד היה ממייסדי חוג חסידי אשכנז והדמות המרכזית בו. חי בגרמניה בסוף המאה ה-12 ובתחילת המאה ה-13.

רבי יהודה החסיד היה בנו של רבי שמואל החסיד וצאצא למשפחת קלונימוס, שהיגרה במאה ה-10 מאיטליה לגרמניה. הוא עצמו התיישב בעיר רגנסבורג ב-1195, והיה ככל הנראה ראש ישיבת רגנסבורג. בין תלמידיו ניתן למנות את רבי אלעזר מוורמס, בעל "הרוקח", יצחק בן משה בעל האור זרוע, משה מקוצי בעל ספר מצוות גדול ועוד.

הישגו הגדול ביותר כדמות רוחנית הידוע כיום היה ככל הנראה פרסום ספר חסידים, יצירה יהודית דתית בעלת חשיבות רבה המכילה הלכות, מנהגים ודעות המשקפים את עולמם של חסידי אשכנז. למרות שהספר איננו חתום בשם, כתיבתו מיוחסת לרבי יהודה החסיד.

בנוסף ליצירה זו מיוחסת לו כתיבת הפיוט שיר הכבוד, וכן חיבור בשם "ספר הכבוד" שלא הגיע לידינו. צוואתו, או מה שנחשב לצוואתו (יש מחלוקת בין החוקרים בעניין זה), מכילה רשימה של הנהגות וכללים מיסטיים בחלקם, כגון איסור לאדם לשאת אישה ששמה כשם אמו. שאלת הסמכות ההלכתית של הצוואה שנויה במחלוקת בעולם הרבני עד היום, בין השאר משום שבמקורות יש דוגמאות רבות לחכמים שלא הקפידו על קיום הדינים המופיעים בצוואה; לדעת חלק מהפוסקים רק צאצאיו של ריה"ח מחויבים בקיום הצוואה.