יהדות סלובניה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יהדות סלובניה היא אחת מקהילות יהדות יוגוסלביה המתקיימת בצפון הבלקן, באזור סלובניה של היום.
היהודים הראשונים שהגיעו לאזור סלובניה עשו זאת בשנת 1080 כאשר הייתה סלובניה תחת מרות נסיכות ונציה שנתנה ליהודים להימלט לשטחיה לאחר שנרדפו במסעות הצלב. היהודים הגיעו לאזור כאשר הוא היה בשליטת הרומאים, בעיקר לעיר לובליאנה שהוקמה על ידי הרומאים ושימשה צומת דרכים חשובה. מהמאה ה-12 ישנן עדויות מוצקות על הגירה מסיבית של יהודים לאזור סלובניה של היום, חלקם דוברי איטלקית וחלקם פליטי מסעות הצלב. הוקמו קהילות במריבור, גוריציה, קרנליולה וקרינתייה.
התפרצות מגפת הדבר במאה ה-14 הביאה לגלי פוגרומים וטבח קשים ביהודי סלובניה. במאה ה-16 החלו גירושי היהודים משטחי סלובניה. שנת 1515 מהווה שנת מפנה חשובה בחיי היהודים במדינה, בשנה זו החל גירוש היהודים מערי סלובניה לכפרים בקצוות המדינה ולהונגריה, איטליה וגרמניה. התהליך נמשך עד לשנת 1861, אז הקים במקום נפוליאון בונפרטה את "הפרובינציה האילירית", שבשטחיה נהנו היהודים משגשוג ופריחה עד לכיבוש השטח על ידי האימפריה האוסטרו-הונגרית. תחת שלטון האוסטרו-הונגרי נהנו היהודים מזכויות עד מלחמת העולם הראשונה, שלאחריה הפכה סלובניה לשטח של יוגוסלביה.
בשנת 1910 ישבו בסלובניה כ-190 יהודים וערב מלחמת העולם ישבו בה מעט יותר ממאתיים.
בין מלחמות העולם שגשגה הקהילה היהודית בסלובניה בעיקר עקב הגירה למדינה, נבנו בסלובניה בתי כנסת ובתי ספר יהודים. תהליך זה נפסק בשנת 1941 עם הכיבוש הגרמני. יהודים רבים מיהודי סלובניה נשלחו לאושוויץ-בירקנאו וחלקם נלקחו למחנות ריכוז בשטחי איטליה. היו בין היהודים שהצטרפו לפרטיזנים ולמחתרת הסלובנית.
לאחר סוף המלחמה הוקמה קהילה מחודשת בלובליאנה. על פי סקר אחרון משנת 2005[1], בסלובניה חיו 99 יהודים בשנת 2002. לאחרונה הוקם בית כנסת ומרכז יהודי קהילתי חדש.
