טלגרף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

טלגרף הוא מכשיר להעברת מסרים מילוליים למרחקים ארוכים באמצעות תשדורת של אותות אלקטרו-מגנטיים. מקור המילה טלגרף מיוונית: טלה-רחוק, גרפיין - לכתוב.

כבר בשנת 1833 בוצעו ניסיונות ראשונים בטלגרף, אולם רק בשנת 1844 בנו סמואל מורס ואלפרד וייל את הטלגרף היישומי הראשון, שאיפשר לשדר מסרים למרחקים ארוכים באמצעות כבל באיכות פשוטה.

מורס גם יצר את הצופן הקרוי על שמו, קוד מורס, המשמש להצפנת מסרים אלפא ביתיים כצירופי נקודות וקווים לצורך שידורם בטלגרף. האדם שמקבל את תשדורת המורס בטלגרף בקצהו השני של הקו, מפענח את הקוים והנקודות ומתרגמן לאותיות ולמספרים.

טרם המצאת הטלגרף נעשה שימוש בתקשורת בתופים, הדלקת מדורות ותקשורת באמצעות דגלים. אך סוגי תקשורת עתיקים אלו הוגבלו לתחום הראייה והשמיעה האנושית. לעומתם, הטלגרף אינו תלוי מרחק ראייה או שמיעה, ואף שימש להעברת מסרים טרנס אטלנטיים ובכך חידושו ופריצתו. לעובדה זו השפעה מרחיקת לכת במאה ה- 20, כאשר הטלגרף היווה השראה להמצאת אמצעי תקשורת מתקדמים יותר כדוגמת הטלפון, הרדיו ומאוחר יותר הטלוויזיה וכן הלאה.

ב-6 בינואר 1838 הצליח מורס לראשונה להפעיל את המכשיר, וב-8 בפברואר הוא הציג אותו לראווה בפני ועדה מדעית במכון פרנקלין בפילדלפיה. המברק הטלגרפי הראשון נשלח על ידי מורס ב-24 במאי 1844 מוושינגטון לבולטימור, ובו נכתב: "What hath God wrought!" (מתוך הפסוק "כִּי לֹא-נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב, וְלֹא-קֶסֶם בְּיִשְׂרָאֵל; כָּעֵת, יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל, מַה-פָּעַל, אֵל", ספר במדבר כ"ג, 23).

תוך 30 שנה מעת המצאתו, התרחבה רשת הטלגרף לכל היבשות והביאה לראשונה לכל קצוי תבל את בשורת התקשורת הגלובלית המיידית. הטלגרף איפשר לעיתונות לדווח כמעט בזמן אמת על אירועים חשובים מכל מקום בעולם, וחולל מהפכה בעולם העסקים ובמיוחד בתחום הפיננסים. השפעתו על ההתפתחות האנושית בסוף המאה ה-19 ובמהלך המאה ה-20 הייתה עצומה.

בראשיתה הייתה התקשורת הטלגרפית איטית וחייבה כמויות גדולות של כבלים.
עם השנים פותחו שיטות שונות לשכלול ויעול תקשורת זו:

הגדלת המרחק בין המשדר והקולט באמצעות תחנות ממסר אלקטרומגנטיות.
הפחתת כמות הכבלים ושימוש באותו הכבל להעברת כמות מידע גדולה יותר.
הטלפרינטר הוא שכלול של מכשיר הטלגרף, שבאמצעותו ניתן להעביר מידע מודפס בין שתי עמדות.

[עריכה] מערכת הטלגרף בישראל

בישראל כמעט ולא נעשה שימוש במכשירי טלגרף, המעבירים שדרים בקוד מורס, למעט בלב ים (טלגרף אלחוטי), בקשר צבאי ובקשר חובבים. את מקומם תפסו מכשירי קשר לאוניות - הטלפרינטר (טלקס).

מרכזת הטלקס הראשונה נחנכה בשנת 1954. עד שנות ה-80 היה זה האמצעי העיקרי להעברת נתונים וחומר כתוב, וניתן היה למצוא אותו בכל מערכות העיתונים, משרדי הממשלה, סניפי הדואר, מפעלים ובתי עסק גדולים. בשנת 1988 היו בארץ 6300 מכשירי טלקס. עם כניסתם של מכשירי הפקסימיליה לשוק, חלה ירידה במספר הטלפרינטרים הארץ. כיום נשארו רק מכשירים בודדים בפעולה.