טירת נוישוונשטיין
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טירת נווישוונשטיין (בגרמנית: Schloss Neuschwanstein, מבוטא: נוֹי-שְוְוָאן-שטַאיין) נמצאת בקרבת הוהנשוואנגאו (Hohenschwanngau) ופיסן (Füssen), בדרום מדינת בוואריה אשר בגרמניה, בסמוך לגבול האוסטרי. פירושו המילולי של שם הטירה הוא: "סלע הברבור החדש".
בבנייתה של הטירה החל לודוויג השני, מלך בוואריה ב5 בספטמבר 1869. על עיצוב הבניין היה אחראי המעצב כריסטיאן יאנק ועל הפיכת העיצוב לממש הופקד האדריכל אדוארד ריידל. הטירה נבנתה בסמוך לטירה קיימת אותה שיפץ אביו של לודוויג, מקסימיליאן השני, החל משנת 1832 ואשר נקראה שוונשטיין ("סלע הברבור") ושכנה במקום הנקרא הוהנשוואנגאו. את טירתו החדשה כינה לודוויג "הוהנשוואנגאו החדשה", ורק לאחר מותו קיבל המקום את השם בו הוא נקרא כיום.
כיום מקובל להניח כי המלך החל בבניית הטירה כדי לפצות על אובדן שלטונו הממשי במדינה בעקבות חוזה כניעה שחתם מול הפרוסים. חוזה זה נישל ממנו כל סמכות שלטונית אמיתית, ועקב כך הוא החל מתכנס אל תוך עצמו והחל בונה את טירותיו המפורסמות כדי לייצר לעצמו מעין "ממלכה פרטית" בה הוא עדיין משמש כשליט כל יכול.
לודוויג, אשר כבר מגיל צעיר התעניין בסיפורי העם הגרמניים על אביר הברבור לוהנגרין, ראה את עצמו בשגיונותיו כהתגלמותו המודרנית של האביר והקדיש את בניית הטירה לאביר שהברבור הוא סמלו, כמו גם הסמל של רוזני המחוז בו נבנתה. לאחר שהושלמה מרבית הבניה, קרא לודוויג למושא הערצתו, המלחין ריכרד וגנר, אשר אחת מהאופרות שלו עסקה בסיפורו של לוהנגרין, להתגורר עימו בטירה. לכבודו של האורח עיטר המלך את חדריו בשטיחי קיר המתארים את הנושאים המופיעים באופרות שלו.
קודם לבניית הטירה נמצאו בנקודה המדוייקת בה היא נבנתה שרידיה של טירה ישנה מתקופת ימי הביניים הגרמנים. שרידים אלו היו היסוד למבנה החדש והם גם היוו את הבסיס ההשראתי לסגנון בו הוא נבנה, סגנון נאו-רומנסקי המאדיר את תקופת האבירים של ימי הביניים אשר נתפסה כרומנטית ביותר בעיני המלך הצעיר.
על אף דרישותיו של המלך השאפתן, בניית הטירה ארכה זמן רב מהצפוי, ובשלבים מסוימים של הבנייה נדרשו האמנים השוקדים על המלאכה לעבוד במשמרות גם בזמן הלילה כדי לעמוד בלוחות הזמנים הנוקשים שהציב המלך. עם השלמת החלק הראשון שנבנה, שער הכניסה, העתיק לודוויג את מגוריו אל המבנה לתקופה של מספר שנים, וזאת כדי שיוכל לפקח מקרוב על העבודות.
אולם, ככל שהתקדמו עבודות הבנייה, כך הלך המלך לודוויג ופרש מחברת האנשים המקיפים אותו. הוא נהיה למתבודד וסגפן, ובא במגע עם אנשי חצרו רק כשהיה מחוייב לכך. יחד עם תהפוכות הנפש שחווה המלך, החלו משתנות הוראות הבנייה אותן הוא לא חדל מלתת. חדרים פנימיים שינו את יעודם ועברו הסבות רבות, דבר שהאט אף יותר את בניית הטירה.
טקס החנוכה הרשמי של הטירה נערך בשנת 1880, על אף שרבים מאגפיה טרם הושלמו, והמלך עצמו עבר להתגורר בה בשנת 1884.
עם מותו המסתורי של לודוויג בשנת 1886, בנייתה של "הטירה החדשה" טרם נסתיימה. לאחר הלוויתו של המלך, שהתגורר באזור המגורים שבטירתו רק 117 ימים, הופסקו עבודות הבניה והאתר, על החדרים הפרטיים שבו, נפתח לביקורי הקהל הרחב. למעשה, הפסקת הבנייה הביאה למצב בו מרבית החדרים בתוך הארמון נשארו במצב בלתי מוגמר.
את סופה הרשמי של הבנייה נהוג לציין בשנת 1891, כשבע שנים לאחר שהפכה לאתר תיירות. אולם סיום העבודות מתייחס רק למבנים אותם החלו הבנאים לבנות, ולמעשה ישנם חלקים שלמים אשר הופיעו בתכניות המקוריות ואשר מעולם לא הוצאו אל הפועל. אחד מחלקים לא בנויים אלו הוא "המגדל הענק", אשר היה אמור לקום במרכזה של החצר הפנימית ולגמד את שאר מגדליה וצריחיה של הטירה מפאת גובהו האדיר. בניגוד לשמועה שנפוצה במהרה לאחר מותו של המלך, בניית הטירה לא נסתמכה על קופת המדינה הבווארית, אלא מומנה מכיסו הפרטי של המלך.
[עריכה] הטירה כהשפעה לטירות אחרות
נוישוונשטיין, טירת החלומות הבווארית, הייתה מקור ההשראה לעיצוב טירת היפהפיה הנמה בדיסנילנד, קליפורניה, אותה בנה וולט דיסני לאחר ביקורו בבוואריה. שאר הטירות אשר מוצבות בפארקי השעשועים של חברת וולט דיסני אינן מבוססות על הטירה הבווארית אלא על טירת שאטו ד'אוסה, אשר בצרפת.
טירת נוישוונשטיין הופיעה גם בסרט צ'יטי צ'יטי בנג בנג משנת 1968 כ"טירת וולגריה".
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נוישוונשטיין |
