טיפוס הובלה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אין לראות במאמר זה הוראות לביצוע טיפוס מכל סוג שהוא ובכל מקרה יש להעזר במדריך מוסמך בעת הטיפוס.
צורת טיפוס הנפוצה בעיקר אצל מטפסים מנוסים, מכיוון שהיא דורשת יכולת מינימלית בטיפוס עצמו, והשתתפות פעילה באבטחה. בתחילת המסלול, המטפס מחובר לחבל, שעובר דרך אמצעי חיכוך המחובר למאבטח, החבל לא מקובע בשום דרך שהיא לקיר. על קיר הטיפוס, במרחקים של 1-2.5 מטרים, מקובעות טבעות מתכת הנקראות "בולטים" (במלעיל), בכל פעם שהמטפס חולף על פני "בולט" הוא מחבר אליו "ראנר" - שתי טבעות מתכת המחוברות ביניהן ברצועה קצרה - טבעת אחת מתחברת אל הבולט ובטבעת השנייה מעביר המטפס את חבל האבטחה. פעולה זאת נקראת "הקלפה".
הובלה דורשת מהמטפס את היכולת לעזוב יד אחת במהלך הטיפוס ע"מ לעסוק ב"הקלפות" (העברת החבל דרך ה"ראנרים") ולעשות זאת בצורה נכונה (שכן אפשר "להקליפ" בצורה שבה בנפילה החבל עלול להשתחרר מה"ראנרים").
היתרון של שיטת ההובלה הוא בכך שאין צורך בהכנה מוקדמת של המסלול, והוא אינו מוגבל לשיפועים או לקו אופקי כלשהו (כמו בטיפוס TopRope), ניתן לטפס למעלה, לצדדים או אפילו כלפי מטה כל עוד שומרים על מספר כללים בסיסיים.
הובלה היא בעצם השיטה בה משתמשים כאשר מגיעים לטפס מצוקים בטבע. כמו כן, בתחרויות טיפוס כמעט תמיד המסלולים הם בהובלה, למעט כאשר מדובר במקצים לגיל צעיר במיוחד או בתחרות מיוחדת כמו טיפוס מהיר (speed climbing).
כאשר מאבטחים מטפס הובלה בדרך כלל משתמשים באמצעי חיכוך לא ננעל, מכיוון שככל שהמטפס עולה יש לשחרר לו חבל ואמצעי חיכוך ננעל מקשה על הפעולה. עם זאת, ניתן לאבטח הובלה גם באמצעות אמצעי חיכוך ננעל.
