טיסת מאלב 240
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טיסה 240 הייתה טיסה מסחרית של מטוס סילון תלת מנועי מסוג טופולב Tu-154 של חברת התעופה ההונגרית מאלב, שטסה במסלול מקובל מבודפשט לביירות כשהיא הופלה סמוך לקו החוף הלבנוני ב-30 בספטמבר 1975. על סיפון המטוס היה צוות הונגרי וכארבעים נוסעים, רובם מסקנדינביה עם נוסע הונגרי אחד בלבד. לא היו ניצולים מההתרסקות שאירעה מעל הים הפתוח בחשכת הלילה.
במהלך תקופה זו רוב חברות התעופה סירבו לטוס לביירות עקב המצב ההפכפך במזרח התיכון. שדה התעופה בביירות נפגע מאש ארטילריה שבוע לפני האירוע. על אף שמאלב השעתה את הקו לביירות באופן זמני בתחילת 1975, הקו נפתח מחדש תוך זמן קצר כדי לעזור למדינות ערב, ובמיוחד לפלסטינים, לשמור על קשר, בקו המדיניות הפרו-ערבית של הבלוק הסובייטי. אנשי עסקים עצמאיים רצו אף הם לנצל קשר יחיד זה, אף שלמאלב לא היה מוניטין רב באותה עת. בכל מקרה, המטוס התמלא עד פחות מחצי ממספר מקומות הישיבה שהיו בו.
הממשלה הקומוניסטית ההונגרית לא שאפה לחקור את האירוע, ובחרה במקום זאת לאסוף סכום ביטוח גדול באופן לא רגיל שישולם עבור המטוס והקורבנות, בהתבסס על טענה של תאונת אוויר. לא נעשה חיפוש אחר שרידיו השקועים של המטוס ואחר מידע שנשמר בקופסה השחורה בשל הסיטואציה הפוליטית הלא יציבה בלבנון, ועקב הבעיות הטכניות שעלו מהחזרת חלקים מעומק של 1000 מטר, לפחות על פי ההסבר הרשמי.
היה ברור עוד מהיום הראשון שהמטוס הושמד כתוצאה מפיצוץ, היות שהוא נעלם ללא אות מצוקה רק שניות לאחר הסדרת אישור נחיתה מנמל התעופה בביירות, והיו מספר עדים בלתי תלויים שראו כדור אש. סיבת הפיצוץ נקבעה כאירוע חיצוני (פגיעת טיל ולא פצצה על סיפון המטוס) בהתבסס על ניתוח חלקים משרידי המטוס שצפו. לאחר מכן, המקרה נזנח עד תחילת שנות ה-2000 עם בוא יום השנה ה-25 ויום השנה ה-30 לאירוע שעוררו התעניינות ציבורית מחודשת במקרה.
בסרט תיעודי שהוצג ב-2004 בטלוויזיה ההונגרית, דיברה אישה על הצוות לשעבר של חיל האוויר המלכותי בתחנת הרדאר באקרוטירי שבקפריסין שהעיד על כך שהם ראו שהמטוס הופל על ידי טיל אוויר-אוויר שנורה ממטוס אחר, שחתימת הרדאר שלו הייתה אופיינית ל-F-4 פאנטום II. רק לחיל האוויר הישראלי היו מטוסים מסוג זה באזור. אותם מומחי רדאר וצבא לא מאמינים באפשרות ההגדרה המדויקת של הרדאר שנבנה בשנות השישים.
כמה סיבות הוצעו להפלת המטוס, ביניהן:
- מקום המטען הגדול של המטוס היה מלא לכאורה בארבע טונות של נשק קל (AK-47) ותחמושת משלוח שיועדה למאבק המזוין הפלסטיני, והמטוס הופל כדי למנוע הגעת נשק זה למיליציות.
- משלחת בדרג בינוני-גבוה של עשרה נציגים פלסטינים היו בדרכם לביירות והתכוונו לעלות על סיפון טיסה 240, אך איחרו ופספסו את המטוס בלא יותר מכמה דקות. לכן הפלת המטוס עשויה להיות ניסיון התנקשות המוני שלא בוטל עקב מחסור במידע מעודכן.
