טיל נגד טילים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טיל נגד טילים הוא טיל המשמיד טילים אחרים בעודם באוויר.
תוכן עניינים |
[עריכה] טילים ליירוט טילים בליסטיים
- טיל החץ הישראלי. לטיל שתי גרסאות, גרסתו השנייה של הטיל מצויה כיום בפריסה מבצעית אולם הוא מעולם לא נוסה בזמן אמת.
- טיל הפטריוט האמריקני (שבמקור היה נשק נ"מ אך הוסב כדי לפעול כנגד טילים). לטיל 3 גרסאות - PAC1 עד PAC3. גרסתו הראשונה של הטיל שנוסתה במלחמת המפרץ הראשונה לא מילאה את תפקידה כראוי ומרבית הטילים החטיאו את מטרתם (טילי הסקאד). גרסתו השלישית של הטיל נוסתה ב־2003 במהלך מלחמת המפרץ השנייה. הטיל הצליח להפיל מספר טילי קרקע-קרקע עיראקיים.
כיום משמשים שני טילים אלו כחלק ממערכת ההגנה נגד טילים של ישראל כאשר טיל החץ נועד להפלת טילי אויב בגובה רב, ואילו טיל הפטריוט נועד להשמדתם בגובה נמוך במידה וטיל החץ נכשל במילוי משימתו.
[עריכה] טילים ליירוט טיל נגד-ספינות
- טיל ברק הישראלי המשמש כחלק ממערכת הגנת ספינות הטילים הישראליות מפני איום טילי קרקע-ים אוויר-ים או ים-ים, תוצרת התעשייה האווירית ורפא"ל. במהלך מבצע שינוי כיוון בשנת 2006 נפגע סטי"ל ישראלי מטיל קרקע-ים C-802 שנורה על ידי החיזבאללה. כתוצאה מהערכה שאין בידי החיזבאללה טילים כאלה , לא הופעלה מערכת ההגנה בספינה.
[עריכה] אמצעים נגד טילים הנמצאים בפיתוח
טיל הת'אאד נמצא כיום בפיתוח הצבא האמריקני אולם טרם הגיע לשלב מבצעי ואמור להיכנס לשירות רק במהלך 2007.
בשיתוף פעולה בין ישראל לארצות הברית מפותחת כיום מערכת הנאוטילוס האמורה ליירט סוגים שונים של טילים, רקטות ופצצות מרגמה באמצעות קרני לייזר.
כמו כן מפותחים מטוסים ומל"טים המיועדים להשמיד טילים כבר בעת יציאתם ממשגר הטילים, על אדמת האויב.
