טורפים ימיים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טורפים ימיים, נקראים גם סנפירגליים, בעבר תת-סדרה בסדרת הטורפים.
תת-הסדרה התפתחה מהטורפים היבשתיים תוך כדי התאמת גופם לפעילות במים. גופם קיבל צורה הידרודינמית. רגליהם הפכו לדמויי סנפיר, צורתם שטוחה וקרום מחבר את אצבעותיהם. לשתי אצבעות ברגליהם האחוריות צורת זנב של דג והן משמשות ליעוד דומה, כלומר לשם התקדמות בתנועתם במים. רובם נפוצים באזורים קרים וממוזגים. חלקם מתקיים גם במקומות חמים יותר ואפילו טרופיים. למרות שמם, חלקם מצוי גם בנהרות ואגמים של מים מתוקים. הם ניזונים מטרף חי שמקורו במים כמו דגים, סרטנים ודיונונים. הזכרים גדולים יותר מן הנקבות. גופם מכוסה שכבת שומן השומרת על חום גופם ועורם, המכוסה פרווה שמנונית, אטום כליל למים. את רוב זמנם הם מבלים בים, וליבשה מגיעים רק כדי לרבוץ על החוף לצורך מנוחה או השתזפות בשמש לשם חימום גופם, וכן למטרות רבייה, כמו הזדווגות והמלטת גורים. אם כי חלק מהמינים מרבים יותר לשהות על היבשה ולים הם נכנסים לצורך ציד בלבד. תנועתם ביבשה היא איטית למדי אך תנועתם במים קלילה ומהירה. הם גם מסוגלים לשהות זמן רב מתחת לפני המים. טורפיהם הטבעיים הם כרישים וליויתני שיניים, אך אויבם הגדול ביותר הוא האדם שצד אותם בהמוניהם לצורך מזון, ביגוד ושעשועים.
