טבח מערת המכפלה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טבח מערת המכפלה הוא רצח של 29 מתפללים מוסלמים במערת המכפלה בחברון, שנערך ב-25 בפברואר 1994 (פורים תשנ"ד) על-ידי ברוך גולדשטיין, רופא יהודי תושב קרית ארבע.
תוכן עניינים |
[עריכה] הטבח
בפורים תשנ"ד (25 בפברואר 1994), בשעה 5 לפנות בוקר, הגיע ברוך גולדשטיין למערת המכפלה כשהוא לבוש מדי צה"ל ונושא דרגות סרן. ב"אולם אברהם" שבמערה התפללו 13 יהודים, ובהם גולדשטיין, וב"אולם יצחק" התפללו באותה עת כ-800 מוסלמים, בתפילת יום השישי שלפני תחילת צום הרמדאן. גולדשטיין עבר ל"אולם יצחק", ובאמצעות רובה "גליל" שהיה ברשותו, רצח 29 מתפללים מוסלמים ופצע 125 מהם. לאחר שאזלה התחמושת שהייתה ברשותו, הצליחו המתפללים להשתלט עליו ולהורגו. זהו המקרה הקשה ביותר של טרור יהודי בישראל.
[עריכה] בעקבות הטבח
בעקבות הטבח פרצו מהומות במרבית היישובים הפלסטיניים. 9 פלסטינים נהרגו במהומות אלה ויותר מ-200 נפצעו.
ראש הממשלה, יצחק רבין נפגש עם ועדת המעקב של ערביי ישראל (הפגישה הראשונה של ראש ממשלה איתם) על מנת לדון באירוע ובתגובות בעקבותיו.
בגילוי דעת שפרסמה מועצת קריית ארבע נאמר, בין השאר: "אנו משתתפים בכאב ובצער המשפחות שיקיריהן נפלו, אך את כתב האישום יש לכוון נגד ממשלת ישראל והעומד בראשה".
כשנשאל הרב דב ליאור (רבה של קריית ארבע) על הרצח ביקש להזכיר לשואלים שברוך גולדשטיין היה רופא וטיפל בהרבה מקרים ויתכן שנטרפה דעתו ממה שראה והיו שהעידו שקודם הטבח אמר "אני לא מסוגל יותר".
הרב יהודה עמיטל, ראש תנועת מימד כתב כי גולדשטיין "הצליח להכתים את העם היהודי ואת תורת ישראל בכתם של שפיכת דם נקיים. מעבר לשפלות המוסרית והדתית של הריגת חפים מפשע, שעה שכרעו ברך בפני בורא עולם - הרצח הנורא הביא לידי חילול שם שמים בעיני העולם כולו."[1]
ב-6 באפריל 1994, 40 יום לאחר הטבח, בוצע פיגוע ההתאבדות הראשון בתחומי מדינת ישראל, בעיר עפולה. לדברי החמאס, הארגון המבצע, בא הפיגוע כתגובה לטבח.
[עריכה] ועדת חקירה ממלכתית
לאחר הטבח הוקמה ועדת חקירה ממלכתית ואף הועלתה דרישה (שלא נענתה) לפנות את המתנחלים מחברון. בראש הוועדה עמד נשיא בית המשפט העליון השופט מאיר שמגר, וחבריה היו שופט בית המשפט העליון אליעזר גולדברג, הרמטכ"ל לשעבר, משה לוי, נשיא האוניברסיטה הפתוחה פרופ' מנחם יערי והשופט המחוזי עבד אל-רחמן זועבי. ועדת החקירה הגיעה למסקנה שגולדשטיין פעל לבדו, אולם כוחות הבטחון לא היו ערוכים כיאות במערה ולא הקפידו שלא לאפשר כניסה עם נשק למקום. כן נמתחה ביקורת קשה על המשטרה בשטחים שלא פעלה מספיק בקרב המתנחלים.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ "ואלה שנות...", בעריכת נסים משעל, הוצאת ידיעות אחרונות, 1997.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- סיגל מגריסו, הטבח: מדריך מונחים, באתר ynet
- דורון רוזנבלום, משנכנס אדר מרבים בהתרעות, "הארץ"
