טבח חברון (מאורעות תרפ"ט)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טבח חברון בוצע על ידי מוסלמים תושבי העיר חברון והסביבה ביהודי העיר בשבת, י"ח במנחם-אב תרפ"ט, 24 באוגוסט 1929, כחלק ממאורעות תרפ"ט.
באותו חודש החלו מהומות אלימות בין ערבים ליהודים ברחבי הארץ. מספר ערבים ניסו להזהיר את יהודי חברון מההמון הצמא לדם ויעצו להם להתכונן מבעוד מועד להתנגשות אלימה, אך היהודים לא שמעו להם ואף גיחכו לנוכח הרעיון ששכניהם וחבריהם הערביים יפגעו בהם.
מפקד משטרת חברון בעת הטבח היה הבריטי ריימונד אוסוואלד קפראטה, שהגיע לחברון שלושה שבועות לפני הטבח, לא הכיר את נכבדי הערבים ולא הייתה לו שפה משותפת עם היהודים. על השוטרים הערבים שעמדו לפקודתו לא יכול היה לסמוך, ובמשטרת חברון שירת רק שוטר יהודי אחד. ביום ו', 23 באוגוסט, כשנתגברה ההסתה בעיר ונראה היה כי עומדת להתרחש התפרצות, חזר וביקש קפראטה בטלפון כי תשלח אליו עזרה, אך לא נענה. על יהודי חברון השקיף בבוז על כי אינם מראים נכונות להגן על עצמם. באותו ערב הורה ליהודי העיר להסתגר בבתיהם.
בשבת ה-24 באוגוסט באו אל קפראטה ראשי הקהילה. הוא סילק אותם בגסות והורה להם לשוב ולהסתגר בבתיהם. כאשר התחיל הטבח והפורעים עברו מבית לבית ורצחו את יושביהם, ניסה קפראטה לעצור את ההמון. הוא ירה לעברו והרג שנים מן הפורעים. ההמון השיב ברגימת אבנים עד שקפראטה נפל מסוסו. רק אז הורה לשוטרים החמושים לירות בפורעים, אך שוטריו הערבים נמנעו מלפגוע בפורעים וירו באויר. קפראטה עצמו והשוטר היהודי ירו והרגו שמונה מן הפורעים. רק בשעות שלפני הצהריים, כשנרצחו כבר עשרות יהודים, החל ההמון להתפזר. קפראטה ריכז את הנותרים בחיים, ובהם פצועים רבים, בבניין המשטרה, וצווה על שוטריו למנוע מן ההמון מלהתפרץ לבנין. רק בשעות אחר הצהרים הגיעה לעיר תגבורת של 20 שוטרים וחיילים בריטים.
בהתקפה על היישוב היהודי בחברון בוצעו מעשי רצח המוניים, אשר לוו בעינויים מחרידים. מרבית הפורעים לא היו מקרב תושבי חברון הערביים אלא מהיישובים בסביבה. היו ערבים מעטים שאף הגנו בגופם על יהודי העיר, לרוב ללא הצלחה. מכיוון שהיישוב היהודי בחברון היה מבודד ומנותק, לא יכלו כוחות "ההגנה" להגיע לעזרת התושבים ולמנוע את הטבח. במקום לא היו כוחות הגנה מקומיים בשל השתייכותם של התושבים היהודיים ליישוב הישן ואמונתם ביחסיהם הטובים עם שכניהם הערביים.
בטבח נרצחו 66 אנשים מיהודי חברון ועוד כ-60 נפצעו. כשליש מן ההרוגים (24 במספר) היו תלמידי ישיבת חברון, ובעקבות הפרעות הישיבה עברה לירושלים. היישוב העברי בחברון חודש שוב ב1931 אולם במאורעות תרצ"ו-תרצ"ט (1936) שוב ננטש. העיר לא יושבה ביהודים במשך 31 שנה, עד לחידוש היישוב היהודי בעיר אחרי מלחמת ששת הימים.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- טבח חברון - פרעות תרפ"ט, עם פתח-דבר מאת רחבעם זאבי.
- תמונות הנצולים והיישוב מתוך האתר של היישוב היהודי בחברון ** יש תמונות קשות לצפיה **
ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.
