חניכה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק בשיטת הדרכה. לערך העוסק בדרך בה נוצרת תנועת האוויר, ראו מנגנון זרימת אוויר.
חניכה היא שיטת הדרכה שבה חונך מסייע לנחנך לשנות ידע, מיומנויות, תכונות וערכים באמצעות בירור הסיבות להתנהגויות חוזרות של הנחנך.
תוכן עניינים |
[עריכה] הנחת יסוד
שיטת החניכה מבוססת על ההנחה כי להתנהגות אנושית החוזרת על עצמה לאורך זמן ישנה סיבה. לדוגמה, נניח כי אדם מסוים נמנע מלברך לשלום אדם אחר מספר פעמים. זוהי התנהגות חוזרת, ועל פי הנחת היסוד לחניכה, נשער כי יש לה סיבה. למשל, סיבה אפשרית הינה כי אדם זה אינו מחבב את האדם שפגש ולכן אינו מברכו לשלום.
[עריכה] תהליך החניכה
החונך צופה בהתנהגותו של הנחנך לאורך זמן ומאתר התנהגויות חוזרות. לאחר מכן, ינסה החונך לסייע לנחנך להבין את הסיבות להתנהגותו ובמקרה הצורך לשנותן.
נניח, לפי הדוגמה לעיל, כי החונך צפה בנחנך ושם לב לכך שהנחנך אינו מברך פלוני לשלום. החונך שזיהה דפוס התנהגות זה, ינסה לשנות דפוס זה שאינו נראה לו נורמטיבי. ראשית הוא יעשה זאת על ידי בירור הסיבה לאי פעולה זו. נניח, כי במהלך שיחתם יתברר כי הנחנך אינו מייחס חשיבות לאמירת שלום לאנשים איתם הוא נפגש. החונך יכול לתאר לו את התחושות הלא נעימות שלדעתו הדבר גורם ולהציע לו דפוס התנהגות חליפי, למשל, לברך אנשים אשר אליהם הוא חש זיקה. במידה והנחנך יסכים עמו, ייתכן ויחולו שינויים בגישתו.
[עריכה] תנאי יסוד לקיום חניכה
ראשית, הנחנך צריך לרצות בחניכה ולתת אמון בסיסי בחונך, שכן אחרת לא יחשוף את הסיבות האמיתיות להתנהגויותיו. החונך מצדו צריך להימנע מלכפות על הנחנך את הסיבות המשוערות על ידו להתנהגות החוזרת. למשל, בדוגמה לעיל תהיה זו טעות מצד החונך לגרום לנחנך להודות כי הוא אינו מחבב את פלוני, שכן אין זו הסיבה האמיתית להתנהגותו ולא יצמח מכך דבר חיובי.
[עריכה] שימושי החניכה
לרוב, משתמשים בחניכה כאשר רוצים לפתח צדדים אישיותיים ומיומנויות מורכבות, ופחות למטרות הקניית ידע. מכיוון שהחניכה דורשת תשומת לב של החונך לנחנך יחיד, שיטה זו אינה מיטבית למסגרות גדולות.
