חנאן עשראווי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ד"ר חנאן דאוד ח'ליל עשראווי (נולדה ב-8 באוקטובר 1946) היא אקדמאית פלסטינית שנודעה כדוברת הבולטת של הפלסטינים. בבחירות שנערכו לפרלמנט הפלסטיני בינואר 2006, היא נבחרה למועצה במסגרת תנועת "הדרך השלישית", שזכתה בשני מושבים.
עשראווי נולדה ברמאללה. אביה, דאוד מיכאיל, היה ממייסדי אש"ף. היא למדה בבית ספר לבנות ואת תאריה הראשון והשני בספרות קיבלה במחלקה לאנגלית באוניברסיטה האמריקנית של ביירות. היא קיבלה תואר דוקטור בספרות השוואתית של ימי הביניים באוניברסיטת וירג'יניה.
עם חזרתה לגדה המערבית בשנת 1973 היא הקימה את המחלקה לאנגלית באוניברסיטת ביר זית. היא שימשה כראש המחלקה עד 1978, ולאחר מכן שוב, בין השנים 1981 ל-1984. בשנת 1986 מונתה לדקאן הפקולטה לאומנות, תפקיד בו כיהנה עד שנת 1990. עשראווי עבדה באוניברסיטה עד 1995, תוך שהיא מפרסמת שירים, סיפורים קצרים ומאמרים על התרבות הפלסטינית.
פעילותה הפוליטית של עשראווי החלה כמעט מיד עם חזרתה לארץ. בשנת 1974, כשאוניברסיטת ביר זית סבלה מסגרים של צה"ל, היא הקימה פרויקט למען זכויות האדם. פעילותה הפוליטית התעצמה בשנת 1988 עם הצטרפותה לוועדה הפוליטית של האינתיפאדה, שם שימשה בוועדה הדיפלומטית עד שנת 1993. במקביל, שימשה בשנים 1991-1993 כדוברת הרשמית של המשלחת הפלסטינית לוועידת מדריד לשיחות השלום במזרח התיכון.
לאחר חתימתם של הסכמי אוסלו בשנת 1993, עמדה עשראווי בראש "הוועדה המכינה לזכויות האדם של הפלסטינים במזרח ירושלים". משנת 1996 היא משמשת כחברת הפרלמנט הפלסטיני מטעם מחוז ירושלים.
בשנת 1996 שימשה כשרת המדע, אך פרשה בשנת 1998 במחאה על השחיתות והתנהלותו של יאסר ערפאת בשיחות השלום.
בשנת 1998 ייסדה את מפתאח - יוזמה לקידום ערכי גלובליזציה ודמוקרטיה בחברה הפלסטינית, במטרה לקדם זכויות אדם, דמוקרטיה ושלום. "מפתאח" משקפת את רצונה של עשראווי לסיים את הכיבוש על בסיס הומניטרי ולאו דווקא מטעמים רעיוניים-אידאולוגיים.
בשנת 1996 זכתה עשראווי ב"פרס סידני לשלום", על אף טענות של חוגים שמרניים באוסטרליה, שהיא משמשת כסניגורית של ארגון טרור.
בספטמבר 2005 זכתה עשראווי, יחד עם חברת הכנסת זהבה גלאון, ב"פרס מהטמה גנדי לפיוס ושלום" שמחולק בדרום אפריקה.
חנאן עשראווי נשואה לאמיל עשראווי. יש להם שתי בנות: אמאל (נולדה ב-1977) וזיינה (נולדה ב-1981).
