חוק ההסדרים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חוק ההסדרים הוא חוק שמחוקקת הכנסת מדי שנה, החל משנת 1986 ועד היום, במגמה לצמצם, לשנות או אף לבטל חוקים, הגורמים להוצאה תקציבית גדולה, שהמשק אינו מסוגל לעמוד בה (לפי עמדתה של הממשלה). חקיקת החוק מונעת את פריצת מסגרת התקציב. אישורו של חוק זה מלווה באישורו של חוק תקציב המדינה. עד שנת התקציב 2004 נקרא "חוק ההסדרים", אז שונה שמו למשך שנתיים לשם משמעותי יותר – "חוק המדיניות הכלכלית", אך לא חל כל שינוי במהותו. בשנת התקציב 2006 חזרה הממשלה לכנותו בשם "חוק ההסדרים".
בשנים שבהן לא הייתה הגבלה בחוק על חקיקה פרטית שבצדה הוצאה תקציבית, שימש חוק ההסדרים גם לדחייה או לביטול של חוקים בעלי השלכה תקציבית ניכרת. מאז התיקון לחוק יסוד: משק המדינה, הקובע כי לחקיקה תקציבית (היינו: חקיקה שעלותה למעלה מ־5 מיליון ש"ח) דרוש רוב של 50 ח"כים, נושא ביטול או דחיית תחילתה של חקיקה פרטית שוב אינו חלק עיקרי של חוק ההסדרים.
לצד הסעיפים שבחוק ההסדרים שבאים לתקן הוראות חוק הנוגעות להוצאה תקציבית, משמש חוק הסדרים גם לשינויים מבניים ורפורמות משקיות התואמות למדיניות הממשלה. שינויים מבניים כאלה נעשים גם בחקיקה רגילה, שמאפשרת דיון נינוח יותר מאשר זה שמכתיב לוח הזמנים הצפוף של חוק ההסדרים.
השר הממונה על הגשת חוק זה הוא שר האוצר, הממונה גם על הגשת חוק תקציב המדינה, שכאמור, חוק ההסדרים נלווה אליו.
חיסרון בולט של החוק הוא השינויים הרבים מאוד, במגוון רחב של חוקים, הנכללים בו, בהם כאלה שאין להם משמעות תקציבית.
תהליך החקיקה השטחי שמאפיין את חוק ההסדרים ספג ביקורת ציבורית נרחבת. בכנס שנערך ב־23 בדצמבר 2003 במכללה האקדמית למשפטים ברמת גן עסקה שופטת בית המשפט העליון, דליה דורנר, בחוק זה, ואמרה:
- "אין ביקורת פרלמנטרית ראויה על חוק ההסדרים, מאחר שהוא מאושר במהירות כה רבה. השאלה האם אני כבית המשפט יכולה לומר לכנסת שהיא קיבלה את חוק ההסדרים בדיון טכני ולא מהותי שנעשה בחופזה ובאופן לא רציני ולא ראוי בוועדת הכספים, ולכן החוק הזה איננו חוקתי וזו שאלה כבדה ורצינית, ואין לי תשובה עליה".
חרף הביקורת הנשמעת, בפועל כל מפלגות הקואליציה בישראל עשו שימוש בחוק ההסדרים שעה שהיו בשלטון.
בהליך אישור חוק ההסדרים יש אבולוציה בשנים האחרונות, שבאה למצוא איזון בין הרצון לאפשר לממשלה לקדם את מדיניותה הכלכלית, התקציבית והמשקית, לבין הצורך לקיים דיון רציני בשינויי החקיקה בכנסת. עיקרם של השינויים: סינון שעושה היועץ המשפטי לממשלה של הנושאים שיועלו לדיון בישיבת הממשלה על התקציב, וקביעה בידי ועדת הכנסת של פיזור פרקים שונים מתוך חוק ההסדרים בין ועדות הכנסת הרלוונטיות, כך שבניגוד לעבר לא כל הדיון מתקיים בוועדת הכספים. בפועל, היקף הצעת חוק ההסדרים אינו מצטמצם בשנים האחרונות, ואולם היקף חוק ההסדרים המאושר בסופו של דבר מצומצם הרבה יותר. בעניין זה מועלות, לעתים, טענות כאילו פקידי האוצר שותלים "עזים" בתוך החוק, דהיינו "גזרות" שאין בדעתם להעביר באמת מלכתחילה, וזאת כדי להקל עליהם להעביר את הליבה החשובה, לדעתם, של חוק ההסדרים.
