חוקי שמות
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חוק השמות הוא כינויו של חוק המסדיר רישום של שמות אנשים. בחלק מהמדינות (דוגמת ישראל) החוק מתערב באופן מינימלי בשיקולי האזרחים. במדינות אחרות, ביניהן רבות ממדינות אירופה, החוק קובע תנאים נוקשים ביותר על המותר והאסור בבחירת שם.
תוכן עניינים |
[עריכה] תוכן החוקים
חוק פחות מתערב כולל סעיפים כמו:
- מניעת החלפת שמות כדי להטעות את הציבור
- הסדרת מתן שם במקרה של סכסוך בין ההורים או הורה בלתי ידוע
- הענקת שם לחסרי שם.
חוק יותר מגביל כולל אחת או יותר מן ההגבלות הבאות:
- חובה לרשום את שם היילוד תוך זמן מוגדר
- זכות ממשלתית לאשר או לדחות שם
- כללים לקביעת שם חוקי שנועדו למנוע מנושא השם אי נוחות על פי שיקול דעת פקידי המדינה. כללים אלו יכולים למנוע שמות פוגעניים, אך גם שמות אשר סוטים מהמסורת או מתיימרים לרכב על דמות מפורסמת.
- מתן רשימת שמות ממנה ההורים צריכים לבחור את שם ילדם
במקומות בהם ישנו חוק שמות מגביל, מנומק החוק בכך שהשמות יכולים לפגוע בילדים וההורים אינם תמיד אחראיים מספיק לבחור שם בהתאם לטובת ילדם. כמו כן ניתן לציין רק את הסיבה תועלתית להגבלה בבחירת השם- ההנחה כי שם פחות טוב פוגע בילד. אלברט מהרביאן, פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת קליפורניה ומחבר ספר על שמות ילדים, טוען שילדים עם שמות לא מקובלים מצליחים פחות בלימודים.
[עריכה] דוגמאות לחוקי שמות
[עריכה] חוק השמות בישראל
- ערך מורחב – חוק השמות בישראל
חוק השמות משנת 1956 מסדיר את אופן מתן השמות לאנשים בישראל, אפשרויות שינוי השמות, ומצבים בהם המדינה מתערבת בשמות האנשים. באופן כללי, אין בישראל הגבלה על מגוון השמות הפרטיים שניתן לתת לאדם, או שאדם יכול לבחור לעצמו מגיל מסוים, ובעת הנישואין, ניתן לשנות את שם המשפחה. החוק מסדיר את הליך קביעת השם כשהדבר נמצא במחלוקת בין ההורים.
[עריכה] חוק השמות בשבדיה
- ערך מורחב – חוק השמות השבדי
בשבדיה נכנס לראשונה לתוקף חוק בנושא בשנת 1901, שחייב את האזרחים בשם משפחה. בשנת 1982 התקבל חוק מפורט יותר, המגביל את מגוון השמות שניתן לבחור על ידי פסילתם של שמות מעליבים.
[עריכה] חוק השמות בפורטוגל
בעבר, השם בפורטוגל היה נבחר על ידי הכומר שהטביל את הילד לנצרות. ב- 1911 נחקק חוק השמות הראשון אשר התיר גם שמות לא קתוליים, בתנאי שיוכח שמדובר בשמות אותנטיים למסורת של ההורים.
במקרים של ספק היה השם מובא להכרעה של פרופסור באוניברסיטת ליסבון אשר משתמש במילונים של שמות כדי לברר האם יש להתיר את השם. בעידן האינטרנט הועלו לאתר של משרד המשפטים הפורטוגלי רשימות של שמות מותרים ואסורים. השמות האסורים כוללים את "לוליטה", "מרדונה", "מונה ליסה" ו Ovnis שמשמעותו עב"מ.
לאחרונה, יש קולות בפורטוגל המבקשים את שינוי החוק על מנת להתאימו להתפתחות במתן השמות. על פי הצעה שהועלתה לדיון בשנת 2006 תותר בחירה חופשית של שמות, בתנאי שאינם פוגעים בכבוד האדם.
[עריכה] חוק השמות בנורבגיה
עד לשנת 2002 היה על ההורים בנורבגיה לבחור מרשימה סגורה של שמות. בשנה זו הוחלף החוק לחוק המתיר שמות בתנאי שאינם קללות, שמות שליליים, קשורים במין או שמות מחלות.
[עריכה] חוק השמות בדנמרק
בדנמרק, החוק שונה בשנת 2006, שינוי שהתיר להורים בחירת שמות שלא מהרשימה המאושרת, לדוגמה שמות ממדינות זרות כארצות הברית.
[עריכה] חוק השמות בפרו
בניגוד למדינות אירופה הנמצאות במגמה של התרת הרסן במתן שמות, באפריל 1998 הועבר חוק שמות חדש בפרו המגביל את ההורים במתן שמות. על פי החוק החדש לא ניתן להשתמש בשמות הנחשבים מגוחכים, פוגעניים או בניגוד לאמונה דתית. בנוסף, לא ניתן להעניק לילד יותר משני שמות (בנימוק ששני שמות יצרו בעיות מחשוב) ואין להשתמש בשמות בנים לבנות ולהיפך. פקידי ממשלה יבחנו את השמות ויחליטו אלו שמות אסורים.
המתנגדים לחוק טוענים שהחוק פוגע בחופש הבחירה של ההורים, אולם דוברי הממשלה טענו שהחוק נדרש בגלל שמות שניתנו לילדים שמשמעותם בספרדית היא חתוך גרון, רותח ומילה, והשם H2O.
[עריכה] חוק השמות באירן
באירן צריך לקבל אישור לשם הילד מפקידי ממשלה אשר לא מאשרים שמות בעלי הקשר לא איסלאמי.
