חוליו פלורנסיו קורטסר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חוליו פלורנסיו קורטסר (בריסל, 26 באוגוסט 1914 - פריז, 12 בפברואר 1984) - סופר ארגנטינאי, נחשב לאחד מחשובי הסופרים בשפה הספרדית במאה העשרים. פירסם רומאנים וספרי שירה, אך הטביע את חותמו באופן מובהק בסוגת הסיפור הקצר.
תוכן עניינים |
[עריכה] חייו
קורטסר נולד בבלגיה לחוליו קורטסר ולמריה הרמיניה דסקוטה הארגנטינאים, "תוצר של תיירות ודיפלומטיה", כדבריו. המשפחה נאלצה להישאר בשווייץ במשך מלחמת העולם הראשונה, וכשהיה קורטסר בן 4, חזר עם הוריו לארגנטינה, שם השתקעו בעיירה בנפילד שבבואנוס איירס רבתי. בתקופה זו עזב אביו את המשפחה, וכשהיה בן 9 החל הנער לכתוב, כנראה בשל חייו הסוערים. מ-1928 עד 1932 למד הוראה, ולאחר מכן הוראת ספרות. ב-1932, בגיל 18, התאהב בסוראליזם לאחר קריאת "אופיום" של ז'אן קוקטו. ב-1935 נרשם ללימודי פילוסופיה ואומנות באוניברסיטת בואנוס איירס, אך עד מהרה עזב את הלימודים בשל קשיים כלכליים.
ב-1938 פירסם תחת שם העט חוליו דניס את קובץ השירה Presencia, אוסף סונטות בסגנון מאלארמה. ב-1945, לאחר מספר שנים של הוראת ספרות בבתי ספר, התקבל כמרצה לספרות צרפתית באוניברסיטת קויו. ב-1946, לאחר עליית פרון לשלטון, הצטרף למחאה האנטי-פרונית ואף נכלא לזמן קצר. כשהשתחרר התפטר מהאוניברסיטה וחזר לבואנוס איירס, שם החל לעבוד בהוצאת ספרים, וכן בתרגום.
בתקופה זו פרסם קורטסר מאמרים אקדמיים (בין השאר על רמבו וקיטס), וסיפורים קצרים, שהמפורסם מביניהם הוא Casa Tomada שראה אור בעיתונו של בורחס Los Anales de Buenos Aires, המספר על אח ואחות המשלימים עם השתלטות מסתורית על ביתם, ושיש הרואים בו ביקורת פוליטית. ב-1951 יצא ספר Bestiario, אוסף סיפורים קצרים, ובאותה שנה עקר קורטסר לצרפת, בה קיבל מלגת לימודים. בצרפת התקבל לעבודה כמתרגם עבור אונסק"ו, משרה שסיפקה לו עצמאות לכתיבה ואיפשרה לו להעביר את שארית חייו בין צרפת לבין מסעות עצמאיים או בשליחות הארגון.
במשך חמש שנים עבד על תרגום כתביו של אדגר אלן פו, בין צרפת ואיטליה, אשר ראו אור ב-1956 ונחשבים לטובים שבתרגומי פו. ב-1953 נשא לאישה את אורורה ברנרדס, מתרגמת ארנטינאית. ב-1963 ביקר בקובה, ביקור שלדבריו הראה לו את הריק הפוליטי המצוי בו, והשפיע עליו בהמשך חייו, בהם היה פעיל פוליטית נגד משטרי העריצות בארגנטינה, צ'ילה וניקרגואה.
ב-1962 וב-1963 פרסם בבואנוס איירס את שני ספריו המפורסמים ביותר: Historias de cronopios y de famas מבט הומוריסטי-סוריאליסטי על המציאות האירופית והדרום אמריקאית, המפגיש אנשים משונים ויצורים דמיוניים, ו-Rayuela (קלאס), רומן ארוך שאיננו מסודר כרונולוגית ומזמין את הקורא לערוך בעצמו את סיפורו של הגיבור הקודח הוראסיו אוליבירה.
מעמדו כסופר הלך והתבסס, וב-1966 מיכלאנג'לו אנטוניוני ביסס את סרטו יצרים (Blow-up) על סיפורו הרוק של השטן.
ב-1967 נישא בשנית לאוגנה קרווליס,נציגת ליטא לאונסק"ו, וב-1970 ביקרו השניים בצ'ילה בהזמנתו של הנשיא הנכנס סלבדור איינדה. ב-1973 פירסם את Libro de Manuel ונסע לבואנוס איירס להציג את הספר, כשהוא מבקר בדרך בפרו, אקוודור וצ'ילה. ב-1974 השתתף בכינוס של טריבונל ראסל השני ברומא שעסק בזכויות האדם באמריקה הלטינית, וב-1975 נסע לארצות הברית ולמקסיקו, מוזמן על ידי הוועדה הבינלאומית לחקירת פשעי החונטה הצבאית של פינושה.
ב-1976 ביקר בעילום שם בניקרגואה על מנת לחוות את מצוקות הקיום המקומיות, ובאוקטובר 1979 חזר לשם על מנת לתמוך במהפכה הסנדיניסטית. בשנה זו התגרש מקרווליס ונישא בשלישית לקרול דנלופ, סופרת קנדית, איתה כתב ספר משותף (Los autonautas de la cosmopista). ב-1981 קיבל אזרחות צרפתית מממשלתו הסוציאליסטית של פרנסואה מיטראן. באותה שנה אובחן כחולה בלוקמיה, וב-1982 נפטרה אשתו מאותה מחלה. בין ה-30 בנובמבר ל-4 בדצמבר 1983, לאחר נפילת הדיקטטורה בארגנטינה, ביקר במשך חמישה ימים את אמו בבואנוס איירס, והתקבל בהתלהבות ברחובות הבירה. ב-1984 קיבל את פרס רובן דאריו וב-12 בפברואר של אותה שנה נפטר מלוקמיה בפאריז, בה נטמן לצד אשתו בבית הקברות של מונפרנאס.
[עריכה] יצירותיו
- Presencia, 1938.
- La otra orilla, 1945.
- Los Reyes, 1949.
- Bestiario, 1951.
- Final de Juego, 1956.
- Las armas secretas, 1959.
- Los premios, 1960.
- Historias de cronopios y de famas, 1962.
- Rayuela, 1963.
- Todos los fuegos el fuego, 1966.
- El perseguidor y otros cuentos, 1967.
- La vuelta al día en 80 mundos, 1967.
- Buenos Aires, Buenos Aires, 1967.
- modelo para armar/62, 1968.
- Último round, 1969.
- Casa tomada, 1969.
- Relatos, 1970.
- Viaje alrededor de una mesa, 1970.
- La isla a mediodía y otros relatos, 1971.
- Pameos y meopas, 1971.
- Prosa del observatorio, 1972.
- Libro de Manuel, 1973.
- La casilla de los Morelli, 1973.
- Octaedro, 1974.
- Fantomás contra los vampiros multinacionales, 1975.
- Estrictamente no profesional, 1976.
- Alguien que anda por ahí, 1977.
- Territorios, 1978.
- Un tal Lucas, 1979.
- Queremos tanto a Glenda, 1980.
- Deshoras, 1982.
- Los autonautas de la cosmopista, 1982.
- Nicaragua tan violentamente dulce, 1983.
- Silvalandia, 1984.
- Salvo el crepúsculo, 1985.
- Divertimento, 1986.
- El examen, 1986.
- Diario de Andrés Fava, 1995.
- Adiós Robinson, 1995.
[עריכה] ספרי קורטאסר בעברית
אותה האש לכל, תרגום: יורם ברונובסקי
סוף המשחק, הוצאת כרמל, תרגום: יורם מלצר
מתומן, הוצאת בבל, תרגום: יורם מלצר
שמיים אחרים - מבחר סיפורים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, סדרת לטינו, תרגום: טל ניצן
[עריכה] קישורים חיצוניים
- האתר הרשמי של חוליו קורטסר (ספרדית)
- האתר של חוליו קורטסר (ספרדית)
- הספד לקורטסר מה-13 בפברואר 1984 (ספרדית)
[עריכה] אוספים של טקסטים מקוונים
- המשכיות הפארקים בתרגום יורם מלצר
- http://www.geocities.com/juliocortazar_arg/cuentos.htm
- http://sololiteratura.com/cor/obrasdecortazar.html
- http://www.loscuentos.net/cuentos/other/1/
- http://www.patriagrande.net/argentina/julio.cortazar/index.htm
- http://www.bibliotecasvirtuales.com/biblioteca/LiteraturaArgentina/Cortazar/index.asp
